מעגליות השנה מקשרת את אלול עם תשרי. יומו האחרון של אלול הוא ערבו של ראש השנה, יום הדין שבו כל באי עולם עוברים לפני האל כבמפקד (משנה, ראש השנה, א, ב). אלול הוא תקופה של התכוננות ושל התכוונות, תקופה של סליחות ושל חשבון נפש, המוליכה אותנו אל פסגות הימים הנוראים. חום הקיץ מרמז אל הסתיו, ההתבוננות אל שחלף משתלבת בהרהור חדוּר תקווה וחרדה אל השנה שתבוא. קבלת האחריות על מה שעבר מטילה אחריות כבדה עוד יותר על העתיד. מה משמעה של מעגליות זו? מה פירושו של דבר שאנו מכריזים בתום ימי אלול על שנה חדשה ומבקשים לקדש אותה? להמשך »

החגים היהודיים המרכזיים העומדים בפתחנו – ראש השנה ויום הכיפורים – נושאים בתוכם את המסר האוניברסאלי הגדול ביותר ובמקביל, הם אינם מתעלמים מהייחודיות היהודית. יחד עם זאת, המרכיב האוניברסאלי/הומניסטי של חגים אלו לעתים קרובות מודחק ומוסתר לטובת המרכיבים הלאומיים שנמצאים אף הם בתפילות שלנו בימים הללו. להמשך »

הרעיון המרכזי העובר כחוט השני בימים הנוראים הוא האפשרות, היכולת ואף הצורך של כל אדם לשנות את התנהגותו. הרציונל העומד מאחורי תהליך זה לדעתי הוא, שאם בעולם יהודי אידאלי תעבור הקהילה על פרטיה ובכללותה את התהליך הסבוך הזה, אם כל או לפחות רוב בני האדם ישפרו את התנהגותם האחד כלפי השני, אזי תגבר מידת הצדק בחברה כולה. להמשך »

צילום: Jo Christian Oterhals, cc by-nc-nd וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַחַיִּים, כִּי בְּצֶלֶם אלוהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם ובוֹ נִבָּחֵן בְּמַלְכוּתֶךָ וּבְדַרְכֵי חֶסֶד כִּסְאֲךָ ותִּגָלֵה תַּרְבּוּת אֱמֶת עַם סְגֻלָּתְךָ. ובְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע. וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע: הִנֵּה יוֹם הַדִּין! בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
 וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה … להמשך »