שוויון כל בני החברה לפני המשפט הוא מאושיות חקיקת התורה. זהו יסוד מוסד לקדושת העדה, לניקיון כפיה ולעמידתה נוכח האל. "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו). והרמב"ם מעמיק ומעגן הלכה זו: "אין מרחמין על הדל … על זה הזהירה תורה 'וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבו' (שמות כג, ג); אסור להדר פני גדול כיצד הרי שבאו לפניך שנים לדין אחד חכם גדול ואחד הדיוט לא תקדים לשאול בשלומו של גדול ולא תסביר לו פנים ולא תכבדנו, כדי שלא יסתתמו טענותיו של אחר … לכך נאמר 'לא תהדר פני גדול'". כל התנהלות אחרת, של השופטים, של השוטרים ושל יתר אוכפי החוק היא לא פחות מעוול במשפט, "וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו – גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (סנהדרין ז ע"א). להמשך »

הרב יהושע אנגלמן מתחקה אחר הביאורים למושג קדושה אצל פרשני התורה. דבר התורה שלו לפרשות אחרי מות וקדושים הוא מסע מרתק אחר ההתייחסות דווקא ליחסים האסורים. מה מפחיד בחושניות ובגוף בתוך גלגוליהם בתורה. להמשך »

הרב גיל נתיב מנתח ומרחיב את מושג המניין בפרשת "אמור". התפיסה הציבורית והיהודית של המניין יוצרות ביחד קהילה שבה דאגות ותקוות אישיות נשזרות יחדיו. להמשך »