השילוש הקדוש שלנו הוא: האלמנה, הגר והיתום – עליהם אנו מצווים להגן. יהדות היא תרבות של זיכרון הדיכוי שלנו, כך שלא נחזור על התנהגות זו כלפי אחרים. להמשך »

בדבר התורה לפרשת "שְׁמוֹת" הרבה ד"ר דליה מרקס מזכירה את ההוראה האלוהית למשה, להפרד מהפרק המצרי בחייהם, בניצול שכניהם. היא קוראת פרשנויות שונות לבקשה שחוזרת במקרא שלוש פעמים. ובתוך כך היא עונה על השאלה המטרידה: האם היותנו פגועים מתירה לנו התורה לפגוע באחרים? 

להמשך »

בימים אלה של שפל מנהיגות עמוק בחברה הישראלית, נראה כי אין כמעט מנוס מלחשוד ולפקפק במנהיגות, ולחשוב עליה במושגים שליליים, כמו: רדיפת כוח, שחיתות ושנאת האחר. גם בפרשת השבוע "שמות," אנו פוגשים במנהיג שתכונותיו מהדהדות למשבר המנהיגות העמוק. יעל וורגן מעלה את השאלה, מה המטרה של המנהיגות? למען אילו ערכים היא פועלת? וכיצד נחזיר את התקווה למנהיגות חיובית. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "שמות" הרבה גייל דיימונד עומדת על צדקתן של שפרה, פועה ומרים ובת פרעה. החוש המוסרי שלהן, והחיים כערך מרכזי לשימור ההמשכיות, הוא שהוביל אותן להתנגד להרס של פרעה. בתוך כך, אנו למדים שזכויות האדם לא יכלו להיווצר ללא הכוח הפמיניסטי של אימהות האומה. להמשך »