כיו"ר של ארגון זכויות אדם, אני מודה שדעתי לא נוחה מהתגובה שלנו, בחברה הישראלית, למצב ברצועת עזה. למעשה התגובות בציבור הישראלי נחלקו לשני זרמים עיקריים, שניהם שטחיים ובלתי מבוססים. יש כאלה שמתעלמים מהשאלות הקשות כגון השאלות סביב שימוש בנשק חי מול מפגינים, שברובם אינם חמושים. זרם שני קופץ למסקנות אנטי-ישראליות חריפות עד כדי האשמת ישראל בטבח, למרות הקשיים האמיתיים אל מול המיעוט החמוש והמסוכן בקרב המפגינים.

להמשך »

אנו חווים רגעים סוראליסטיים בישראל. בירושלים התקיימו חגיגות כשהנשיא טראמפ, העביר את השגרירות האמריקאית לעיר באופן רשמי. בתל אביב חגגו את החזרה של נטע ברזילי, המנצחת בתחרות האירווזיון. בזמן החגיגות האלו, עשרות מפגינים, בגבול ישראל עם עזה נורו למוות ומאות נפצעו, רבים מהמפגינים האלו אלימים, ולפיכך אנחנו מכירים בקושי של כוחות הביטחון שמנסים להבדיל בין מחאה אלימה, למחאה לא אלימה. יחד עם זאת, רבים מהמפגינים רק מביעים את הייאוש שלהם של חיים תחת תנאים בלתי נסבלים בעזה. יש ניגוד חריף בין האופוריה של ישראל, לבין הייאוש העמוק של תושבי עזה. להמשך »

האירועים הנוספים בקו הגדר עם רצועת עזה בסוף השבוע האחרון מחזקים את הצורך בחקירה ישראלית עצמאית וחיצונית לצבא של התרחשויות אלו מזווית של זכויות האדם. להמשך »