בדבר תורה לפרשת "כִּי תָבוֹא", הרב יחיאל גריינימן מרחיב על אותו הטקס שבו שהעם היה עומד מול הר עיבל והר גריזים והכריז על מחוייבותו לברית ולתורה; וקילל את מי שלא עשה זאת ובמיוחד את מי שהעמיד פנים, כאילו הוא מחוייב, אך בסתר ליבו פעל באופן בלתי מוסרי. גם בימינו השחיתות הינה בעיה קשה שנמצאת עמנו. זאת הסיבה שעלינו להוסיף את קולנו לאמירת "ארור!" על המעשים הנעשים בחברה הישראלית, כנגד המוחלשים, הפליטים ובמיוחד כנגד העם האחר הנשלט על ידינו. להמשך »

בדבר התורה לפרשת השבוע, "כי תצא", הרבה גייל דיימונד דנה בפרשנות למצווה המתייחסת לכללי ביגוד ומגדר. היא שואלת מדוע ערבוב מגדרי של בגדים עשוי להיות רציני כל כך, עד כדי שיוגדר כ"תועבה" שמעוררת שאט נפש? בתוך כך, היא מרחיבה את המחויבות … להמשך »

בדבר תורה לפרשת השבוע "שֹׁפְטִים," של הרבה דליה מרקס, אנו לומדים על הרעיון שהאל עצמו הוא הנחלה של הלוויים. הציוריות המיוחדת של הביטוי "ה' הוא נחלתו" ובגלל הנחמה והעדנה הגנוזות בו, הביאו את בעלי התפילה להשתמש בו. הוא נבחר לתאר את תקוותיהם של החיים לגורלם של המתים ומצא את מקומו בתפילת 'אל מלא רחמים' ובשירה של המשורר יהודה עמיחי. ובתוך כך, הרבה מרקס מלמדת אותנו כיצד התפילה מצטטת מן התורה ובמקביל השירה מצטטת מן התפילה. להמשך »

בדבר תורה לפרשת השבוע "ראה", הרב מירי גולד, שואלת כיצד נתגבר על התסכול והייאוש, כשהשלום נראה רחוק מאיתנו. הסקרים מראים על נכונות רוב האוכלוסיה באיזור לרדוף את השלום. אך אנשים לא יכולים להכיר ברצון, מתוך פחד ושיתוק. היא קושרת בין חיים לפי המצוות בין אדם לחברו ובין האדם למקום, בכדי לקדם, אפילו בצעדים קטנים, את המסע לשלום.

להמשך »

בדבר התורה לפרשת "עקב", הרב ג'רמי מילגרום מבחין במצוקה הרוחנית בזמננו, שדוחפת אנשים לאמץ חלומות ופתרונות קשים, כמו הדרישה, להאביד את שמם של שבעת עמי כנען מתחת השמיים. ועל רקע זה אנחנו יכולים להעריך עוד יותר את מצוות אהבת הגר, שמציבה את האמונה בדו-קיום ובקבלת האחר כאור שבקצה המנהרה. להמשך »

בדבר תורה לפרשת השבוע "וָאֶתְחַנַּן" (5777) הרב יונתן מט מלמד אותנו על הפסוק "ועשית הישר והטוב" שהפך לעיקרון משפטי במסורת היהודית. אך כיצד הדברים קשורים לטובת היהודים והפלסטינים בשאלה המדינית? וכיצד "דין בן המיצר" יכול לסייע לנו לקרב עתיד טוב יותר באיזור. להמשך »

בפרשת השבוע, "דברים" הרבה מעיין טורנר, לוקחת את המצווה לבני השבטים, לסייע לבני ישראל בכיבוש הארץ המובטחת ומוצאת בה פירוש חברתי חדש. אלו בעלי הפריבלגיה, חייבים לסייע למוחלשים, לפני שייהנו ממנה. להמשך »

הרב מרדכי גולדברג בדבר תורה לפרשת השבוע "מטות מסעי" רואה בשאיפה לבנות את בית המקדש, כשאיפה רוחנית, ולא שאיפה פיזית. הוא מציין שהדרישה לצדק וזכויות לכל תושבי האיזור, הינה אבן פינה בבניין זה. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "פנחס" הרב יחיאל גריינימן מלמד אותנו על המורכבות של הנביא ירמיהו. כיצד החזיק בלב מלא באהבה, בזמן היותו ביקורתי כלפי עמו. מתוך כך, הרב גריינימן מצביע על החשיבות של נטיעת התקווה, בזמן שאנחנו מבקרים את אובדן הדרך של העם והמשטר. להמשך »

בדבר תורה שלו לפרשת "בלק", הרב גיל נתיב מביא מדרש, שממנו אנו לומדים את ערך הפרטיות של המשפחה במסורת שלנו. ביסוד הלימוד הזה ישנו הערך של כבוד האדם. כמובן שעלינו ליישם זאת על פי הכלל הגדול של הלל הזקן שאומר לנו, "מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך". לכן עלינו לכבד את הפרטיות של כולם – כולל המוחלשים בחברה שלנו, אך גם של הזרים בקרבנו ובמיוחד של בני העם האחר שעדיין – אחרי 50 שנים ארוכות! – חיים תחת שלטון צבאי שלנו; שהרי הזכות לפרטיות של שכנינו הפלסטינים, מופרת לעתים קרובות ולפעמים גם בצורה ברוטלית. להמשך »