בדבר תורה לפרשת "דברים" הרבה מירה רז נעה בתוך האיזכורים של שלושת הנביאים הגדולים משה, ישעיהו וירמיהו למושג של "אֵיכָה". היא מחפשת את הדרך לצאת מתוך הבורות הרוחנית, האטימות, הניכור והביזה של ימינו. הנבואות מזהירות אותנו שגם בירה רוחנית כירושלים יכולה ליפול בשל שליט זר. בתנועה פרשנית ייחודית, היא מוצאת תקווה גם בחורבן. להמשך »

בדבר התורה לפרשות "מטות-מסעי" מתחקה הרב יחיאל גריינימן אחר סבלו של ירמיהו הנביא. יייסוריו של ירמיהו לא באו רק מאהבתו לעמו שלו וחוסר היכולת להוביל אותם מהאסון הקרב ובא. זה היה משהו רוחני שהשתלב עם הבנת החמלה האלוהית. במובן מסויים הוא ביטא את ייסורי האל על חטאי ישראל, ולכן אפשר ללמוד גם על היחס של ישראל לפלסטינים כיום וכיצד ניתן לקרב את השלום לאיזורינו. להמשך »

הלוואי שלא היינו צריכים להתמודד עם ציבור לא קטן הרואה בפינחס – שעושה מעשה קנאות והורג את זמרי הישראלי ואת כזבי המידיינית – מודל לחיקוי. אך אינני בעד צנזורה – עדיף להביא את הקטעים הקשים בתוספת הפרשנות המסתייגת והמתקנת. להמשך »

בדבר התורה לפרשת השבוע "בלק" של הרבה מירי גולד, אנו למדים על בלעם שנשלח לקלל את העם היהודי ויצא מברך. ברכתו אף נכנסו למחזור התפילות היהודי. ומתוך כך, דברי בלעם משמשים את הרבה מירי גולד, בכדי לברר את יחסי מדינת ישראל אל שכנותיה במזרח התיכון. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "חקת" הרבה גייל דיימונד אנו למדים על אופי המנהיגות של יפתח, בכדי להרהר מחדש על המציאות הישראלית. בתוך כך, שואלת דיימונד, האם יפתח יכול היה להימנע מהמלחמה עם מלך עמון ובכך להציל את בתו? מדוע הוא הופך את הקרב האישי לקרב אלוהי? להמשך »

בדבר התורה לפרשת "קרח" הרב קובי וייס מלמד אותנו כי ערכים אמיתיים, כמו זכויות אדם, לעולם אינם צד בוויכוח כלשהוא. הערכים נצחיים ומחייבים הרבה לאחר סיום כל ויכוח או עימות.
להמשך »

בדבר תורה לפרשת "שלח לך" הרב דובי חיון מסביר את דרך בניית החברה הראויה, על ידי המושג של העִוָּרוֹן. המרגלים, הם העיניים הנשלחות לתור את הארץ, אך הם גם שליחי התורה הפנימית המצווה עלינו "לא להיות עיור לעצמך" שנאמר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך. כלומר הבט פנימה ושאל עצמך מה אתה רואה ועשה זאת כלפי האחר. להמשך »

יש עוד הרבה דוגמאות, אך עלינו לחפש את האור הפנימי של צדק ורחמים, כדי לגרום לאור גדול בתוך כל החברה. זה דורש מעשי צדק בכנסת, במערכת בתי המשפט, וביחס האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.
בהזדמנות זו, אני מברכת את רכזת הקהילה דפנה פלדמן, שסיימה קורס מרפאים לסכסוך הישראלי פלסטיני. היא רכשה כלים, כוחות וידע כדי לטפל בחברה ולרפות אותו. "אל נא רפא נא לה", אלוהים, תן בנו כוח לרפא את החברה הישראלית, ולהחזיר את האור לחברה שבה אנו רוצים להיות גאים, שממנה רוצים לשאוב השראה ואמונה שיכול להיות אחרת.
שנוכל להגיד: אם תרצו, באמת אין זו אגדה. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "נשא" הרב אד רטיג מבקש ללמד אותנו שדווקא השקופים בחברה הישראלית עוד יתגלו כבעלי הבשורה. בדיוק כמו אימו של שמשון, שעד היום איננו יודעים את שמה, אך דווקא היא ידעה להכיר את ההתגלות האלוהית של המלאך. וכך, הקדושה האלוהית מערערת על ההירכיות המגדריות בכדי לייצר סדר חברתי חדש. להמשך »

בפרשת השבוע "במדבר" הרב רון קרוניש עומד מול מצעד השינאה, ההסתה והגזענות ומציע אלטרנטיבה יהודית-ערבית, כסמל להחזיר את הברית בין אדם לבין אלוהיו לרדיפת צדק ושלום. להמשך »