הרב מרדכי גולדברג בדבר תורה לפרשת השבוע "מטות מסעי" רואה בשאיפה לבנות את בית המקדש, כשאיפה רוחנית, ולא שאיפה פיזית. הוא מציין שהדרישה לצדק וזכויות לכל תושבי האיזור, הינה אבן פינה בבניין זה. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "פנחס" הרב יחיאל גריינימן מלמד אותנו על המורכבות של הנביא ירמיהו. כיצד החזיק בלב מלא באהבה, בזמן היותו ביקורתי כלפי עמו. מתוך כך, הרב גריינימן מצביע על החשיבות של נטיעת התקווה, בזמן שאנחנו מבקרים את אובדן הדרך של העם והמשטר. להמשך »

בדבר תורה שלו לפרשת "בלק", הרב גיל נתיב מביא מדרש, שממנו אנו לומדים את ערך הפרטיות של המשפחה במסורת שלנו. ביסוד הלימוד הזה ישנו הערך של כבוד האדם. כמובן שעלינו ליישם זאת על פי הכלל הגדול של הלל הזקן שאומר לנו, "מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך". לכן עלינו לכבד את הפרטיות של כולם – כולל המוחלשים בחברה שלנו, אך גם של הזרים בקרבנו ובמיוחד של בני העם האחר שעדיין – אחרי 50 שנים ארוכות! – חיים תחת שלטון צבאי שלנו; שהרי הזכות לפרטיות של שכנינו הפלסטינים, מופרת לעתים קרובות ולפעמים גם בצורה ברוטלית. להמשך »

בני ישראל, המסתובבים במדבר שנים, מתעייפים ואינם רואים את סוף המסע. לא מדובר רק בעייפות פיזית, אלא בעייפות נפשית. הם מתלוננים על החוסר במים, בלחם, על המָן שאינם יכולים כבר לעכל אותו, על תחושת המוות. אלוהים מעניש אותם ושולח את "הנחשים השרפים" הנושכים בהם. הרבה גליה סדן בדבר תורה לפרשת "חוקת" מסבירה לנו מהו הקשר בין נחשי הנחושת, לבין הדרך לארץ המובטחת.
להמשך »

בדבר תורה לפרשת "קורח", הרב ג'רמי מילגרום שואל מה בסך הכול ביקש קורח, קצת דמוקרטיה ועונה, קצת דמוקרטיה, ולהיות שותף לשלטון יחד עם אהרון ומשה. בכל זאת לא רחוק מאיתנו בעזה, זרם החשמל המופחת משבש ומטריף חיים שם וחירחורי המילחמה נשמעים מסביב. ככל שהמתח הביטחוני גובר, כך מופרות יותר ויותר זכויות האדם. ובכל זאת יש דרך לפקוח את עינינו לאפליות ולקיפוח הסובבים אותנו. להמשך »

בדבר תורה לפרשת "שלח לך" הרב דובי חיון מצביע על ההנגדה בין העינים התרות והטועות, לבין התורה הפנימית. הוא מציע דרך פעולה מוסרית מתוך קריאה בכתבי הרמב"ם, חז"ל וז'וזה סאראמאגו. להמשך »

תגובתו של יהושע לנבואות הבלתי צפויות של אלדד ומידד היא קצרה ו"מתוקה" אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם (י"א, 28) להמשך »

בפרשת השבוע "בְּמִדְבַּר", הרבה נועה מזור קוראת את הפסוק, "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" ושואלת מי הוא אותו הזר. בתוך כך, היא מותחת קו מחבר בין יום ירושלים, לבין חג השבועות בדרישה להפוך את הזר למוכר. להמשך »

בדבר תורה לפרשת השבוע "בהר-בחוקותי" רענן מלק מציע פרשנות שארץ הקודש אינה אמורה להיות שייכת רק לדת אחת. הוא מציג תפיסה פדרטיבית של ארץ קודש, ותפיסה חדשה של מושג הגר תושב בארץ. להמשך »

בדבר התורה לפרשת "אמור", הרב אורי איילון בוחן באופן חברתי את תקופת הקציר. הוא מלמד אותנו מה מסוכן בקציר משובח? ואיך ערבות הדדית יכולה להוביל לחוסן חברתי? כאשר נגשתי לכתוב את הפרשה התלבטתי בין מספר נושאים שכן פרשת "אמור" מְשֻׁפַּעַת … להמשך »