מכל הסיבות הללו, חוק שעניינו חשש מהתערבות זרה בזירה של החברה האזרחית או הפוליטיקה בישראל היה חייב לתת את הדעת גם – ואף קודם כל – לתרומות של תורמים פרטיים, ואכן קבוצה נרחבת של משפטנים ופוליטיקאים מרחבי הקשת הפוליטית גרסו כי החוק חייב לחול על כל מקורות המימון. העובדה שהחוק מתעלם דווקא מהתרומות הבעייתיות יותר, ומעוצב כך שיחול רק על ארגונים מזרם רעיוני מסויים, הופכת אותו לכלי אנטי דמוקרטי המסמן את מי שמקדמים זכויות אדם כ"סוכנים זרים", וכך כגורמים לא לגיטימיים. זהו מדרון חלקלק מסוכן בחסות החוק.
מבחינה מעשית גם אין שום צורך בחוק הזה כי – כמו שגם אנשי ימין מובהקים אמרו – החוק הקיים כבר מחייב רישום של כל תרומה והפרטים מופיעים באופן שקוף לציבור הרחב וזמינים גם ברשת. מכך מסתמן כי העניין של חוק זה הוא רדיפה אידיאולוגית של ארגוני זכויות ועמותות שמאל. להמשך »