בפרשת בְּהַר אנו למדים על האידיאל של החזרת קרקע לבעליה מקוריים בסיום מחזור של 50 שנה. ככל שמתקרבים ל-50 שנה מאז מלחמת ששת הימים, רבים מאיתנו שואלים את השאלה איך יראה כזה אידיאל. כדי לענות על השאלה הזו, מהותי להבין מי הבעלים המקוריים של הארץ. האם אנו חוזרים 50, 70 או 2000 שנה? מה קובע "בעלות" על ארץ הקודש?
"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" (ויקרא 25:23): ניתן לקבוע כי ארץ הקודש אינה בבעלות איש מלבד האל. כולנו "תושבים ארעים" מהי ההגדרה ההלכתית של תושב "זמני" או גר תושב?
מה בין גר תושב ליובל
במסכת עבודה זרה בתלמוד הבבלי (64:ב') רבי מאיר מתייחס להגר תושב ואומר כי גר תושב הוא לא יהודי שלוקח על עצמו בנוכחות שלושה עדים לא לעבוד אלילים. חז"ל לעומת זאת מצהירים שגר תושב הוא לא יהודי, מי שלוקח על עצמו את שבעת חוקי נח. מה זה רלוונטי להיום? בחלק אחר של התלמוד הבבלי ן(ערכים 29:ב') אומר רבי שמעון בן אלעזר שבהעדר שנת יובל לא יכול להיות מעמד של גר תושב.
אני רוצה להציע שיש עיקרון גדול בפסוק בספר ויקרא. אפילו בני ישראל עצמם אינם אלא דייריו של האל. גם תושבים הם סוג של חייזרים, כשמדובר באיך אלוהים רואה עצמו לצידנו בארץ. רק כאשר אנו חיים עד לתנאי הברית, אנו זוכים לזכויות ומחויבות החיים בארץ. שורש המילה פדרלי הוא הפאדיס הלטיני שפירושו ברית. פדרליזם הוא איפוא מושג פוליטי שבו קבוצה של חברים המחויבים יחד על ידי ברית עם נציג מייצג. האם רעיון הברית הוא רעיון המשתייך לתרבות של כל עמי הארץ הזאת הוא כלי שדרכו נוכל להתחבר זה לזה בזמן של חוסר תקווה?
ארץ הקודש אינה אמורה להיות שייכת רק לדת אחת אם הדת היא יהדות נצרות או איסלאם. לכל התושבים יש אחריות בזמן שהותם בארץ הזאת. אחריות זו מחייבת אותו לפעול בצורה צודקת כדי להביא שלום שבסופו הוא חזון של שוויון.
שבת שלום
רענן מלק
