האם למפלגות אכפת מחמישית מאוכלוסיית המדינה החייה בעוני?
לרגל הבחירות שבפתח, בשיתוף פעולה עם תכנית הרדיו "סדר יום", הועברו לכל מפלגות המתמודדות חמש שאלות הנוגעות למאבק בעוני. הנה נביא כאן סיכום של התשובות שקיבלנו (וגם של אלו שלא קיבלנו), על מנת שנוכל כולנו לקבל מושג על עמדת המפלגות בנושאים החשובים הללו. מוכנים? מתחילים!
הפרויקט כולו ביוזמת "הפורום למאבק בעוני"
מה היעד שלכם (באחוזים) לצמצום עוני ותוך כמה שנים אתם שואפים להגיע אליו?
למרות שביקשנו תשובה קונקרטית, רבות מן המפלגות בחרו שלא לנקוב ביעד כזה או בלוחות זמנים מדויקים. האם משום שלא בוצעה חשיבה מעמיקה על הנושאים הללו? האם משום שאינם מעוניינים או אינם מאמינים ביכולת לשנות את המצב? כך או כך, אין ספק כי יש עוד עבודה רבה לפנינו.
ובכל זאת, ניתנו מספר תשובות קונקרטיות: כחול לבן ומפלגת העבודה מדברות על יעד של 11% (ממוצע ה- OECD) ללא התחייבות ברורה על לוח זמנים. גשר על הפחתה של 2%-3% במהלך קדנציה מלאה. תע"ל-חד"ש שואפים ל- 0% עוני ואילו הבית היהודי טוענים שכבר היום אין עוני בישראל.
- קישור להאזנה לשידור ב"סדר יום" (החל מדקה 1:01) ומסמך המפרט את התשובות המלאות ששלחו המפלגות.
- לתשובות המלאות.
האם הממשלה הבאה תפעל ברצינות לשינוי מצבם של חמישית מאוכלוסיית המדינה החייה בעוני?
השאלה השנייה שהצגנו למפלגות הייתה: איזה גוף ממשלתי (קיים או חדש) צריך לרכז את המאבק בעוני בישראל?
הפורום למאבק בעוני מאמין כי יש לפעול להקמת רשות לאומית, שיוביל משרד ראש הממשלה ואשר תייצר תכנית עבודה משותפת למאבק בעוני, לכלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. ומה חשבו המפלגות?
רבות מהמפלגות אכן מדברות באופן כללי על שילוב כוחות בין מספר משרדי ממשלה ובהן ניתן למצוא את: כחול לבן, תע"ל-חד"ש, מרצ והבית היהודי. תשובות קונקרטיות יותר נתנו מפלגת העבודה (הקמת קבינט חברתי-כלכלי) ומפלגת גשר (משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה בשיתוף עם משרד הרווחה). בכולנו סבורים כי משרד העבודה והרווחה הוא זה שצריך לקחת אחריות על המאבק בעוני.
- קישור להאזנה לשידור ב"סדר יום" (החל מדקה 1:01) ומסמך המפרט את התשובות המלאות ששלחו המפלגות.
- לתשובות המלאות.
האם כשתלכו לקלפי תיקחו בחשבון סוגיות חברתיות?
מקבץ השאלות הבא, עוסק באחד מהנושאים המרכזיים הקשורים במדיניות כלפיי עוני – הקצבאות. אלו השאלות שהצגנו למפלגות: האם לדעתכם גובה הקצבאות כיום מאפשר קיום בכבוד? במידה ולא, האם תפעלו להעלאת גובה הקצבאות של הביטוח הלאומי? מה לדעתכם צריך להיות סכום הקצבה החודשי לקיום בכבוד של אדם בוגר?
ואלו התשובות:
כולנו וכחול לבן מבטיחות להעלאות קצבאות לקשישים, כחול לבן מתחייבת לפעול בנוסף להמשך העלאת קצבת נכות, וגם מפלגת העבודה מתמקדת בעיקר באוכלוסיות הללו. מרצ ותע"ל-חד"ש מדברות שתיהן על מנגנונים של הצמדת קצבאות לשכר המינימום, אולם מרצ מוסיפה כי תפעל למיסוי של הקצבאות. גשר מציעה להשתמש במחשבון חריס על מנת לקבוע גובה קצבאות שיאפשר קיום בכבוד. והבית היהודי? טוענים כי כיום יש מקבלי קצבאות שאינם ראויים לקצבה ומרגע שנחשוף אותם נוכל להגדיל את הקצבאות לזכאים ה"אמיתיים" מבלי להוסיף תקציבים.
- קישור להאזנה לשידור ב"סדר יום" (החל מדקה 1:01) ומסמך המפרט את התשובות המלאות ששלחו המפלגות.
- לתשובות המלאות.
כ- 20% מהמשפחות בישראל סובלות מאי ביטחון תזונתי – מה אפשר לעשות?
השאלה הרביעית עוסקת בנושא של אי ביטחון תזונתי: אחת מכל חמש משפחות בישראל סובלת מחוסר בטחון תזונתי. האם אתם מתחייבים כי בבסיס התקציב יוכנס סעיף שמטרתו התמודדות עם הנושא?
לכאורה, שאלה פשוטה, שהתשובה עליה יכולה להיות אחת משתיים – כן או לא. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הכול מסתבך…
בחרנו להביא את התשובות החד משמעיות שניתנו: גשר ומרצ ענו כן. תע"ל-חד"ש ענו כן, אך רק בהקשר לילדים. הבית היהודי ענו לא – מצוות הצדקה, לפיהם, חלה על האזרחים ולא על המדינה.
- קישור להאזנה לשידור ב"סדר יום" (החל מדקה 1:01) ומסמך המפרט את התשובות המלאות ששלחו המפלגות.
- לתשובות המלאות.
מי יתקצב את השירותים החברתיים בישראל?
השאלה האחרונה אותה שאלנו את המפלגות השונות: האוכלוסייה שחיה בעוני נפגעת באופן משמעותי מתת התיקצוב של השירותים החברתיים בישראל. האם תעלו את התקציבים לשירותים החברתיים? האם יש לכם סדרי עדיפות בין השירותים החברתיים השונים (בריאות, חינוך, דיור ועוד)? ומאיפה יגיע הכסף?
כמעט כל המפלגות מסכימות על כך שיש להעלות את תקציבי השירותים החברתיים – נשמע טוב, נכון? אבל לשאלה החשובה באמת – מהיכן יגיע הכסף, רק חלק מהמפלגות נתנו תשובה ברורה.
מפלגת העבודה מדברת על שינוי עמוק בסדרי העדיפויות הלאומיים, ניהול השירות הציבורי בצורה אפקטיבית ויעילה, ביצוע גבייה חכמה של מסים, העלאת מס הבריאות ב-0.5 אחוזים ומניעת העברת כספים קואליציוניים. מרצ מדברת על העלאת כלל ההוצאה, ולאחר מכן יצירת שתי מדרגות מס נוספות למרוויחי משכורות של 60,000 ש"ח בחודש ו- 100,000 ש"ח בחודש, ומס חברות, ירושה ומתנות, וכן מיסוי של סחר בניירות ערך ודיבידנדים.
לפי תע"ל-חד"ש יש להפסיק את ההשקעה בכיבוש השטחים הפלסטינים ובהקמת התנחלויות וחיזוקן על מנת להפנות סכומים אדירים אלה לרווחה, לבריאות, לחינוך ולדיור – של כלל האזרחים, יהודים וערבים כאחד. כולנו מציעים שינויים מבניים, התייעלות מערכתית, הצמיחה במשק, העמקת גביית המיסים ומלחמה בהון השחור. ומפלגת גשר מציינת חמישה מקורות לתוספות התקציב: שינוי סדרי עדיפויות בתקציבי הממשלה, קיצוץ בהוצאות מיותרות, הגברת הפעולות לטובת הכנסות המדינה, הקצאה מהגידול הטבעי בתקציב המדינה והטמעה של דפוסי התנהלות איכותנית חוסכת תקציב בשירות הציבורי.
- קישור להאזנה לשידור ב"סדר יום" (החל מדקה 1:01) ומסמך המפרט את התשובות המלאות ששלחו המפלגות.
- לתשובות המלאות.
ומי לא סופר את העוני?
הבאנו לכם כאן את תשובות המפלגות שהתקבלו לשאלות שהופנו אליהן בשיתוף עם התכנית "סדר יום". זו ההזדמנות להודות לקרן נויבך ולצוות התכנית על הבחירה בנושא של המאבק בעוני כאחד הנושאים שמטופלים במסגרת סיקור הבחירות.
קראתם את כל התשובות וחסרות לכם מפלגות? זה לא מקרי. יש מפלגות שבחרו לא להשיב בכלל לשאלות:
הליכוד, הימין החדש, ש"ס, יהדות התורה, זהות ורע"מ-בל"ד.
ישראל ביתנו העבירה תגובה קצרה ולא השיבה לשאלות כפי שהוצגו.
ברבנים לזכויות אדם עוסקים כל השנה במלחמה בעוני ובחוסר בטחון תזונתי ואנו מצפים מהמדינה ליטול אחריות להתמודדות חשובה זו.
***
מהי המדיניות של המפלגות השונות ביחס לטיפול בעוני? זהו אחד הנושאים שפחות מדוברים במערכת הבחירות הנוכחית. קרן נויבך הפנתה שאלון, שחיברנו ביחד עם הפורום למאבק בעוני, בנושא למפלגות השונות. לא כולן ענו. הרב עדית לב שוחחה עם קרן נויבך מהתוכנית "סדר יום" בערוץ כאן ב', ובדקה את התשובות של המפלגות השונות. האזינו דרך היוטיוב, או בלחיצה על התוכנית, מדקה 1:01.
***
