"כשאנחנו עדים לתופעה זו של חידוש הירח, או לפחות מציינים אותה באופן טקסי, אנו משתתפים בהשתנות המוסרית החזקה הזאת"
הרב בן הולנדר ז”ל היה ידידו הקרוב וחברו ללימודים של הרב דוד זיסנווין, דבר התורה לפרשת השבוע “בא” פורסם בספרו של הולנדר: "To Be Continued… Teachings on Parashat haShavua" שמהווה אוסף כתבים על פרשיות התורה ומועדים שונים, בעריכת מיכאל שוורץ, (עמ' 109-112). הרב ד"ר שאול פיינברג, ערך את הדברים בפנינו.
הרב זיסנוויין חש כי תרומתו זו היא דרך אותנטית לכבד את מורשתו של הרב בן הולנדר, ולכן הוא קרא לחיבור שלו “במסורת של בן”.
בשל היותו תלמיד מסור של פרופ' נחמה לייבוביץ, פותח הרב זיסנווין את ניתוח הטקסט שלו עם פירושה של נחמה על שמות יב:ב המופיע בספרי הלימוד שלה "גיליונות":
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים:
רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:"
בין נקודות אחרות מציינת נחמה את ההערה של רש"י, כי זוהי המצווה הראשונה שנתנה לעם ישראל. היא מתמקדת בהִשָּׁנוּת לכאורה של המושג, "ראש חדשים" ו"ראשון…לחדשי השנה"- כבסיס להצגת רעיון ערכי. היא מראה כי הפרשנים השונים עסוקים בקביעה הטכנית של מולד הירח, אך גם מעוניינים באופן שווה במשמעות המטפורית האפשרית לחידוש הלבנה.
""כמו שהחרמש של הירח הנאבק מתוך חושך מוחלט לתוך אור חדש… מחויב על ידי חוקים פיזיים, מחדש את עצמו, כך גם אתה, רק מרצונך החופשי, חופשי ליצור חוקים של התחדשות עבורך…"
"מה הקושי?"
ברוח זו, הרב הולנדר היה מושך את תלמידיו לשיחה תוססת, הנפתחת על ידי ההקדמה האופיינית שלו – בעקבות רש"י – “מה הקושי?!” – מה הבעיה המשמעותית (האתגר להבנתנו), שמקשה עלינו בהִשָּׁנוּת הזאת לכאורה? אפשר לציין שיותר מדור אחד של תלמידי HUC בשנתם בישראל אהבו לחקות את המורה האהוב עליהם, בכל מיני מצבים אחרים, עם המילים: "מה הקושי?" הרב הולנדר בהחלט היה בקי בשיח המלומד, אך התובנות האישיות, הפסיכולוגיות והמוסריות היו יותר מדי משמעותיות עבורו! בכך הוא מצא רוח קרובה, לפחות בהקשר זה, אצל הרב שמשון רפאל הירש, מייסד האורתודוקסיה המודרנית (שהוא קרא בזמנו תורה עם דרך ארץ). הנה המילים של הרב הירש על הפסוק שלנו:
"כמו שהחרמש של הירח הנאבק מתוך חושך מוחלט לתוך אור חדש… מחויב על ידי חוקים פיזיים, מחדש את עצמו, כך גם אתה, רק מרצונך החופשי, חופשי ליצור חוקים של התחדשות עבורך… אלוהים נתן לאדם את האפשרות של תמיד להיות מסוגל להתחיל מחדש, כלומר, שהגורל המוסרי והפיזי הוא לגמרי בידיו"."(חמישה חומשי תורה, הרב הירש, ערכו והועברו לאנגלית על ידי יצחק לוי, הוצאת יודאיקה, תשל"ג, עמ' 1128)
כשאנחנו עדים לתופעה זו של חידוש הירח, או לפחות מציינים אותה באופן טקסי, אנו משתתפים בהשתנות המוסרית החזקה הזאת, ובכך קובעים את הבמה למעשים הבאים שיוזמים שינויים, כלפי הסביבה שלנו – פיזית ובינאישית. הרב זיסנווין מספק עדשה עכשווית שדרכה ניתן לראות את המציאות התּוֹצְאָתִית שנהיית הרבה יותר מורכבת בזמן שהעולם שלנו גדל במורכבות שלו.
הרב זיסנווין מסכם את הרעיון הזה:
"ישותנו קבועה; היכולת שלנו להשתנות וההזדמנות לשנות היא תמיד שם. אנחנו חייבים לאפשר לה להנחות אותנו, ואסור לנו להיכנע לפיתוי להישאר סטטי; עלינו לעקוב אחר האור שלה." (הרב הולנדר, עמ' 111)
המשימה הזאת המעוררת השראה עוברת כמילת מפתח בעדות החיים של הרב הולנדר, כולל בתפקידו כחבר ועד מייסד של רבנים למען זכויות האדם. הספר הזה של פרשנות לתורה המשלב מילים שלו עם אלה של עמיתיו, קרוביו וידידיו, נקרא באופן מתאים "המשך יבוא…"
פחות משבועיים מהיום נציין את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, ביטוי לרצון הדינמי של הטבע להשתנות, לתקן, בתגובה לשינויים הטבעיים במעגל החיים. לא מפתיע שהתורה עצמה נקראת עץ חיים: "עץ חיים למחזיקים בה." את המילים האלה מספר מִשְׁלֵי אנו שרים כשמחזירים את התורה לארון קודש, ומוסיפים בקשה: "חדש ימינו כקדם."
בסיכום, עם כל חג ומועד, עם כל רגע שאנו מקבלים מתנה, ספר, בגד חדש, או עוברים נקודת מפנה כהזדמנות להתחדשות, הישג של מעגל החיים, אנחנו זוכים לברך שהחיינו: "ברוך אתה ה' אלוהינו… שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."
אנחנו ממשיכים ללכת קדימה, בהשראת הרב בן הולנדר והרב דוד פורמן, מייסדי רבנים למען זכויות האדם, ולשמור על מורשתנו, לתקן את עצמינו, בתוך משפחתנו, קהילתנו, ומוסדותינו.
שבת שלום
הרב שאול פיינברג
הרב דר' שאול פיינברג, חבר ועד מייסד של רבנים למען זכויות האדם.
