בטרם פיזור הכנסת אושר חוק "חייב משלם"; ניתוח החוק מלמד כי לצד היבטיו החיוביים הוא מוטה דווקא לטובת חייבים חזקים ומזניח את החייבים היותר מוחלשים.
להלן ניתוח של "חוק חייב משלם" המלמד על הכיוון החיובי אך הפספוסים הגלומים בו:
חוק "חייב משלם" – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים) – מסייע לחייבים העומדים בתנאים מסויימים לשלם את חובם; מאידך החוק מפלה באופן אבסורדי דווקא את החייבים החיים בעוני.
חוק חייב משלם שעבר ב-25.12.18 מהווה תיקון לחוק ההוצאה לפועל ומייצר מעמד של חייב משלם – דהיינו מי שעומד בצו התשלומים. חייב העומד בתשלומים יוכל לבקש ולקבל הפחתה של 25% בריבית וכן הגנה מחלק מההליכים בהוצאה לפועל (הגנה מפני עיקול משכורת, חשבון בנק, רישיון נהיגה ומטלטלין). זכאי להיחשב כחייב העומד בתשלומים מי שעומד באחד משני הקריטריונים הבאים: 1. הוא משלם תשלום חודשי בגובה סטנדרטי שנקבע בתקנות בהתאם לגובה החוב – (בלא קשר להכנסות החייב). סכומים אלו עשויים להיות בלתי אפשריים דווקא לחייבים החיים בעוני או משתכרים שכר נמוך. 2. החייב מגיש שאלון המפרט את כל הכנסותיו והוצאותיו, נכסיו וחובותיו מצרף מסמכים, ונקבע לו סכום פרטני לתשלום לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל, לפי שיקול דעתו ובהתאם להכנסה הפנויה של החייב.
שתי הקטגוריות אינן שוות מבחינת ההקלות שהן מעניקות: מי שעומד בקטגוריה הראשונה, מספיק לו לשלם תשלום אחד על מנת לזכות בכל ההגנות והזכויות של "חייב משלם", כולל הגנה מעיקולים. מי שעומד בקטגוריה השנייה, צריך לשלם שלושה תשלומים במשך שלושה חודשים ברצף על מנת לקבל מעמד של "חייב משלם", כאשר בזמן הזה הוא חשוף לסכנת עיקולים.
בנוסף החוק יוצר אפלייה גם בין בעלי החוב ("הזוכים"): בעלי חוב שעשו הסכם עם החייבים (לרוב בעלי חוב מוסדיים או גדולים כגון בנקים) הפחתת הריבית (25%) לא צפויה לפגוע בריבית ההסכמית בין הצדדים כך שבעל החוב במקרה זה מוותר בפועל על פחות מ-25% מהריבית (ובעצם אף יתכן והבנקים יוכלו להעלות את הריבית ההסכמית בהסכמים עתידיים כך שהפחתת הריבית כלל לא תחול עליהם); לעומת זאת בעלי חוב שאין להם הסכם עם החייבים (לרוב עסקים קטנים ואנשים פרטיים) ייאלצו לוותר על כלל גובה הפחתת הריבית – כאמור 25% מהריבית. מצב זה יוצר שוב הטבה דווקא לחזקים ולא לבעלי החוב הקטנים והפגיעים יותר.
לסיכום:
חוק חייב משלם הינו חיובי במהותו – הוא מתמרץ להחזרת חובות באמצעות הקלות מסויימות לחייבים. עם זאת החוק מיטיב פחות דווקא עם הצדדים המוחלשים ומעניק הטבות לחזקים יותר. כמו כן, הפחתה של 25% מהריבית הינה הפחתה קטנה שמורידה מהאפקט של החוק, אם כי זה צעד בכיוון הנכון של הליכה בדרך שמתווה התורה: מתן הלוואות ליחידים עניים -בלי ריבית.
למרות הבעיות שנותרו בנוסח החוק אנחנו שמחים שהוועדה הקשיבה לשינויים מסויימים שהצענו שיקלו על אנשים שחיים בעוני, לדוגמא בעקבות הצעתנו במסגרת החוק נקבע כי אדם שתפסו לו כספים בעיקול עשויים כספים אלו להיחשב לצורך עמידה בצו התשלומים – כך נמנע מילכוד 22 שמונע ממי שעיקלו את כספיהם לעמוד בתשלומים כנדרש מהם.
אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ" ;(שמות כב כד).
צריך גם להיות הבדל בהגנה ובגבייה בין זכאי שעיסוקו הוא מתן הלוואות כמו בנק, שחזקה עליו שבדק טוב לפני שנתן את הכסף, לבין זכאי שחייבים לו עקב תשלום שוטף, כמו ספקים