בתמונה: הפעילה גב' רות יהושע מדברת על הזכות לכבוד והקשבה רגישה במפגש עם נותני שירותים
הכנס "יוזמים פתרונות: שותפות במאבק בעוני" נערך באוניברסיטת חיפה ב- 20.12.18 בהשתתפות נציגים רבים מרשויות המדינה ואנשים החיים בעוני שדנו בהצעות לפתרונות מדיניות סביב שבעה שולחנות עגולים הנוגעים לסוגיות רלוונטיות
ביום ה', ה-20.12.18, התקיים הכנס הראשון בסדרה המתוכננת של כנסים שנתיים שמטרתם להפגיש א.נשים שחיים בעוני עם מקבלי החלטות רלוונטיים מהממשל, לשיחה על פתרונות מדיניות. הכנס התקיים באוניברסיטת חיפה תחת הכותרת "יוזמים פתרונות: שותפות במאבק בעוני – א.נשים, ארגונים, אקדמיה, מדינה". האירוע המרכזי של הכנס היה סדרה של שולחנות עגולים, לפי נושאים, שסביבם א.נשים החיים בעוני, נציגי ממשל, ארגונים חברתיים, ואנשיי אקדמיה דנו בסוגית ספציפיות בחייהם של אנשים החיים בעוני והעלו הצעות לפתרונות מדיניות (פירוט מטה).
הכנס הוא יוזמה של הפורום למאבק בעוני ותוכנית הדגל למאבק בהדרה ולקידום סולידריות חברתית של אוניברסיטת חיפה, בהובלה והפקה של עמותת רבנים למען זכויות האדם החברה בפורום למאבק העוני, ותוכנית הדגל.
המשרדים והרשויות מצד הממשלה ששלחו נציגים לדיונים: משרד ראש הממשלה, הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד השיכון.
בפתיחת הכנס הציגו פרופ' רוני סטריאר וד"ר עינת לביא, שניהם מהמרכז הבינתחומי לחקר העוני וההדרה החברתית באוניברסיטת חיפה, מחקר שלהם על תפיסת הזכאות של אנשים החיים בעוני. לפי המחקר האנשים שחיים בעוני נטשו את שיח הזכויות החברתיות האוניברסליות שאפיין את מדינת הרווחה בישראל בעבר (לפיו אדם זכאי לדברים מסויימים מעצם היותו אזרח), אם כי הם גם לא מקבלים את ההיגיון של השוק החופשי לפיו מי שזכאי הוא אדם שמצליח לעבוד או להרוויח; במקום זאת הם פיתחו שיח של זכאות להזדמנויות – המדינה אולי לא אחראית לתנאי החיים אבל כן למתן הזדמנויות שוות לאנשים שחיים בעוני לכלכל עצמם בעצמם. גב' רותי יהושע, פעילה חברתית ומרצה בתחום העוני, נשאה הרצאה על הזכות לכבוד והקשבה רגישה במפגש עם נותני שירותים. יהושע אף שיתפה מסיפור חייה האישי כדוגמא לקשיים עימם מתמודדים א.נשים החיים בעוני.
היוזמה לכנס נובעת מהמודעות ההולכת וגוברת לצורך בשיח ישיר בין א.נשים החיים בעוני לממשלה, שיח שלא מתרחש היום. מאחוריו עומדת הפילוסופיה של תנועת העולם הרביעי הרואה בא.נשים החיים בעוני מומחיות\ים לסוגיה בעלי ידע מעשי יקר, ולא רק קורבנות שלה.
תובנות מרכזיות שעלו בכנס:
דרישות בתחום הדיור הציבורי:
1. שיחוקק חוק ו/או תקנה שדייר דיור ציבורי שנפגע משכניו (אלימות\תקיפה מינית ובפרט של ילדים וכו') וחושש\ת מהתנכלות, שתינתן לה\ו הזכות לעבור דירה בתוך הדיור הציבורי "מסיבות חברתיות".
2. לתקן תקנות לגבי מעבר/ החלפת דירה עבור דייר בדיור הציבורי ולפרסמן.
אורי גנן, מנהל תחום אכלוס. מחוז חיפה. משרד הבינוי והשיכון, קיבל את עקרונית הרעיון שבמקרים מובהקים מסויימים – כגון פגיעה בילדים, צווי הרחקה וכו' – לא צריכים להגיע לועדת חריגים אלא יש לקבוע נהלים כמו אלו הקיימים ביחס למעברים מסיבות בריאותיות או על רקע צפיפות וכך להאיץ ולהבטיח את אישור המעבר על ידי החברות המשכנות. בנוסף הבטיח גנן כי הוא ייבחן באופן ספציפי את בעיותיהם של הדיירים במתחם נווה דוד העומדים בפני פינוי במסגרת התחדשות עירונית אך נתקלים בבעיות כגון אי-בהירות לגבי מי אחראי למעבר הזמני שלהם, היזם או עמידר, בעייה בטיפול בנכים, תשלום דמי אריזה לתושבים קשישים וכו'
שולחן על שיקום כלכלי במצב של חידלות פירעון:
ביקרות רבה עלתה כי התוכניות הממשלתיות לשיקום מתרכזות בהכשרה להתנהלות פיננסי שהיא מרכיב חשוב אך לא מספיק. עדי, פעילה חברתית ונמצאת בהליך של פשיטת רגל, מציעה מרכיב מרכזי אף יותר: הגדלת הכנסות – הוא מרכיב חשוב מאד בשיקום הכלכלי והמענה למרכיב הזה חייב להיות ממש ממש אישי ואם זה עזרה במיצוי זכויות, הכשרה מקצועית אבל הכשרה שזה יקדם את האדם בחיים. לא קורס כמו איך לכתוב קורות חיים. עשיתי מלא קורסים כאלה ואין לי כלום מה לכתוב שם. הייתי חושבת על תוכנית אקדמית בעלות מופחתת זה יקדם יותר.
מתוך השולחן על אי-ביטחון תזונתי:
נורית, פעילה חברתית בנושא ביטחון תזונתי בשדרות: התמודדות עם עוני יוצרת שחיקה רגשית וקושי לייצר ביטחון תזונתי. יש חוזר מנכ"ל של משרד הרווחה שמנוסח מחדש בימים אלו, שמדבר על הקשר בין רווחה ובריאות הנפש. כרגע מבחינה פורמלית, מי שמוכר בבריאות הנפש לא יכול לקבל שירותים ברווחה. נוצר מצב של שחיקה נפשית, בעיות בריאותיות, הפרעות אכילה. כשאין ביטחון תזונתי, אין את הפניות לפתח ביטחון כלכלי, וזה מעגל שמזין את עצמו. אין מענה לבעיות נפשיות שנוצרות ממצב של חוסר ביטחון תזונתי. כל משרד נותן את המענה שלו ואין ביניהם חפיפה. אני במעגל עוני שני ומאז שאני זוכרת את עצמי אני נלחמת. רציתי ללמוד עריכת דין, אבל לא הצלחתי לשלם למכינה ונאלצתי לפרוש. עוני הוא הרבה יותר רחב מביטחון תזונתי, אבל זה הבסיס.
מתוך שולחן על איתנות הביטוח הלאומי:
בהמשך לביקורת של סמכ"ל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, פרופ' דניאל גוטליב, על העברת עודפי התקבולים של הביטוח הלאומי לאוצר ועל אי הבחנה בין תקציב שהגיע מתשלום דמי ביטוח הלאומי של האזרחים (התקציב הביטוחי) לתקציב אחר (הלא ביטוחי) מפרט גוטליב כי בחזונו הוא רואה קרן להבטחת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי שתוזן מתקציב שיווצר באמצעות הפסקת העברת עודפי התקבולים לאוצר. גוטליב אף מתח ביקורת על כמה היבטים של מדיניות הממשלה מול הבט"ל:
שהממשלה תממן את התשלום של דמי ביטוח של אנשים שידם אינה משגת. אנחנו אומרים לממשלה: זה התפקיד שלך בחלוקת משאבים מחדש. בדקנו: זה לא קל לתקציב המדינה, אבל זה גם לא דרמטי כמו שהם טענו. גורס פרופ' דניאל גוטליב.
"אנחנו (הביטוח הלאומי) גם משלמים אישפוז לסיעודיים – למה אנחנו? למה זה לא במשרד הבריאות, וזה לא הגיוני שזה יוצא מהתקציב הביטוחי. למה? אנחנו גם ממנים הטבה למבוטח סיעודי שמעסיק ישראלי, עוד 700 מליון שח שלא היה צריך לצאת מהתקציב הביטוחי."
בשולחן על תעסוקת נשים ערביות סוכם כי יתקיימו פגישות המשך בהן תיבחן האפשרות לאימוץ המודלים לתעסוקה שהוצגו סביב השולחן על-ידי הממשלה. נציגת הממשלה הייתה אימאן טרביה – אלקאסם, מנהלת המטה לשילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה במשרד הרווחה – במסגרת זו פועלים מרכזי רייאן להכוון תעסוקתי.
בשולחן מנגנונים ממשלתיים עלתה קריאה לממשלה לקדם עבודה מתכללת ומשתפת של משרדי הממשלה במאמץ להפחית את הקף העוני ולצמצם את הפערים החברתיים. זאת, מאחר והעוני הינו תופעה רב מימדית רחבת הקף ומחייבת מאמץ משותף של כלל משרדי הממשלה. בנוסף, ד״ר מירי אנדבלד מנהלת אגף תכנון אסטרטגי במינהל התכנון של בטל״א הציגה את הרעיון להבטיח תסקיר חברתי בהצעות חוק (וביחוד בחוק ההסדרים) שיבחן את ההשלכות של החקיקה על היקף העוני והפערים החברתיים. היא ציינה שבמדינות רבות בעולם המערבי נציגי הממשלה פועלים באופן שוטף עם מכוני מחקר על מנת לבחון השלכות של מדיניות וחקיקה על סוגיות חברתיות.
מתוך שולחן על הדרה פיננסית: שולחן בהובלת סמנכ"ל עמותת "ידיד", מר רן מלמד: יש אנשים שהאשראי היחיד שזמין להם זה בשוק השחור והאפור… אחת האפשרויות לפתור זאת הוא שבנק הדואר יהפוך לבנק חברתי.
לרשימות כל השולחנות העגולים והמשתתפים, כאן; לניירות העמדה שהוצגו בשולחנות כאן; לתמונות מהכנס כאן.
