בתמונה: דיון על חובות, מרכז הזכויות של רבנים למען זכויות האדם בחדרה.
רבנים למען זכויות האדם הגיבו לתזכיר תקנות שפורסם לתגובות הציבור בביקורת על הפער שבין ההבטחה המגולמת לחוק לכלים שהוא מציע בפועל. הבשורה העיקרית של החוק – שיקום כלכלי – נפרטת רק כעת, עם פרסום התקנות, לפרטים, ומסתכמת בשישה פגישות להכשרה כלכלית, תוכנית שלא תיתן מענה לחייבים החיים בעוני.
בימים האחרונים פורסם תזכיר תקנות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), לשנת התשע"ט 2019 והציבור הוזמן להגיב לתקנות. עמותת רבנים למען זכויות האדם, המפעילה מרכז זכויות בחדרה המסייע במיצוי זכויות לאנשים החיים בעוני וביניהם רבים הסובלים מחובות, שלח את תגובתו לתקנות. את התגובה חיברה מקדמת המדיניות של העמותה, עו"ד בקי כהן קשת.
הטענה המרכזית בתגובה היא כי בעוד ההבטחה העיקרית הגלומה בתיקון החקיקה היא הבטחה לשיקום כלכלי, התקנות שפורסמו מלמדות כי הבשורה בתיקון מסתכמת בשישה מפגשים בקורס להכשרה בתחום ההתנהלות הכלכלית. בעוד שהכשרות מסוג זה עשויות לסייע לצאת מחובות ולהימנע מלשוב ולהכנס אליהם, זהו פיתרון חלקי בלבד, שגם מתאים בעיקר לחייבים בני מעמד הביניים וכמעט שלא רלוונטי לחייבים החיים בעוני – האחרונים נכנסים לחובות כשהם מתקשים לשלם על צרכים בסיסיים כגון שכר דירה, מים, חשמל ומזון. מה שדרוש לחייבים מסוג זה זה ראשית סיוע במיצוי זכויות, הכשרה מקצועית, פתרונות לילדים בעת יציאה לעבודה וכן סנקציות כלפי מקומות עבודה פוגעניים שהחיים בעוני חשופים להם יותר ומתקשים יותר להתמודד מולם, כך שיוכלו להגדיל את הכנסותיהם המינימליות או להתנהל טוב יותר עם ההכנסות הקיימות.
טענות נוספות: יש צורך בהתאמת התכנים ספציפי לקהלי יעד שונים, ודרושה התחשבות בשעות ובמקום ההתייצבות בשל הקשיים האובייקטיביים הייחודיים של חייבים החיים בעוני (לרוב אימהות יחידניות) ועוד. התגובה המלאה מטה:
הנדון: תגובה לתזכיר תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשע"ט 2019
עמותת "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם" מפעילה מרכז זכויות בחדרה לאנשים החיים בעוני מאז 2005. אנחנו מסייעים לתושבי חדרה, ואדי ערה והסביבה, במיצוי הזכויות שלהם אל מול מוסדות המדינה וכן בקידום מדיניות בסוגיות מרכזיות לאנשים החיים בעוני. במסגרת פועלנו בחוק חדלות פרעון אנו מגישים תגובתינו זו.
כללי
השיקום , הנו לדעתינו הליבה של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. השיקום הנו החידוש התפיסתי והאפשרות לשינוי משמעותי בחייהם של אזרחים רבים שנקלעו לחובות. הכשרה להתנהלות כלכלית באמצעות תקנות אילו היא הכלי העיקרי להגשים תכלית זו –ולכן בעלת חשיבות ממעלה ראשונה.
שתי עקרונות בסיסיים צריכים לדעתינו להיות בבסיס ההכשרה הכלכלית:
החייבים הנם שונים זה מזה בצרכיהם וביכולותיהם ולא יכול להיות מענה אחד וזהה, שאילולי כן סביר כי רוב האנשים לא יפיקו ממנו הרבה. לפיכך צריך להיות זיהוי צרכים ומגוון מענים.
הענקת כלים איננה העברת מידע בשיעור: רוב החייבים המוכרים לנו לא פספסו הרצאה ויש להשלים להם מידע –אלא הם מצויים במצב מוחלש חברתית וכלכלית, אשר יש לפעול באופן המירבי לסייע להם על מנת שיוכלו להגדיל את הכנסותיהם או להתנהל בצורה המיטבית עם ההכנסות שיש להם.
הערותינו הפרטניות הנם כדלקמן:
עקרונות של נגישות
מועדי ההכשרה: הכשרה הנה הזדמנות ולא עונש או אמצעי טכני להצלחת תהליך פשיטת הרגל. לפיכך יש לאפשר יותר ממועד אחד לבחירת החייבת. (הכתוב בנקבה מתייחס גם לזכר) מועד מתן צו השיקום הנו בשלב מאוחר בתהליך ויש לאפשר לחייבת – אשר סביר כי הרשם צפוי לתת לה הוראה כזו – לבחור לעשות ההכשרה בתחילת התהליך ולא כעבור 18 חודש פלוס זמן ההיערכות. כמו כן יש להבטיח כי המועד לא יתנגש עם אפשרויות החייבת לעבוד, לטפל בבריאותה, חובותיה לטפל במשפחתה וכו', אלא לאפשר מספר אפשרויות למועדים בהתאם לצורכי החייבת.
מיקום –יש להבטיח כי מיקום ההכשרות יהיה נגיש תחבורתית לחייבים, לא בעיר אחרת, לא במקום אליו אין תחבורה ציבורית, מותאם לבעלי מוגבלויות ובמקום שעלות הנסיעה סבירה יחסית ליכולות הכלכליות של החייבת.
הזדמנות ריאלית –יש לפעול על מנת שהחייבת תוכל להשתתף בהכשרה מבחינת המיקום והזמן. ואם המיקום מצריך נסיעות או החייבת במועדי ההכשרה אחראית על קטינים או בעל מוגבלויות –יש להקים מנגנון לבקש ולקבל תשלום הוצאות נסיעה ושמרטפות.
שפות –ידוע כי לא כולם דוברי עברית ויש באופן מיטבי לאפשר לחייבים שפה המובנת להם, אולם במסגרת המגבלות יש לקבוע מינימום היצע בעברית, בערבית, ברוסית ובאמהרית.
הערכה:
מובן כי רצוי שתהיה יכולת להעריך כי יש תועלת בהכשרה, יחד עם זאת אין אמצעים פשוטים לעשות כן, וניתן רק ליצור מסגרות מגוונות , כאשר אנשים יוכלו לבחור ביניהן בבחינת שוק חופשי ותחושת הזדמנות ולא עונש. כמו כן ניתן למלא שאלוני הערכה וללוות במחקר איכותני וכמותי.
מבחן –מבחן בסוף קורס זהו אבסורד לפחות בשני מישורים. האחד, מה נשאל: האם את יכולה לצבוע את השיער לפני ששילמת לכנ"ר? האם עדיף לך בנק עם עמלות גבוהות על פני בנק הדואר? או האם עוזר לחלק תשלומים בסופר ? (כאשר בפש"ר ממילא אין כרטיס אשראי או צ'קים). שנית, יש לחשוש כי ישנן סיבות רבות לכך שהחייבת המקבלת קורס תתקשה לעבור חשוב ביותר – אם מדובר ברכישת כלים, סיוע במיצוי זכויות והרחבת אפשרויות, אין משמעות להצלחת הקורס אלא בקידום יכולת החייבת להתמודד רגשית, כלכלית ופיתוח אישי.
העדרות –לכאורה מדד ותנאי חיוני להצלחת הקורס הוא נוכחות בה. אולם נסיבות חייהן של החייבות המוכרות לנו הנן מורכבות ולכן ראוי כי תהא מגמה של אפשרות להשלים מפגש חסר.
התאמה לצרכים -מגוון:
זהו עניין מרכזי ביותר, ויש להתייחס אליו בהיצע מגוון. אין דומה מי שחי מקצבת נכות למי שניהל עסק קטן שנפל, למי שאינה דוברת עברית, לחד הורית עם ילדים קטנטנים, מי שלקראת פנסיה, לצעירים מאוד וכו'.
בראש ובראשונה באפשרות להכיר באפשרויות קיימות אחרות: בראש ובראשונה חייבת המצויה בתוכנית של הרווחה כגון נושמים לרווחה –יש להכיר בכך כהכשרה כלכלית. וראוי לכלול במחקר מלווה השוואה לתוכניות אילו.
מכרז –יש ליצור מכרז המאפשר היצע במגוון מקסימאלי על ידי מניעת דרישות גודל, ריבוי שפות, מיקום גאוגרפי –באופן בו לדוגמא עמותה המקיימת רק קורסים/ליווי להעצמה כלכלית ואישית לנשים ערביות בצפון –תוכל להתקבל כספקית קורס שבו תוכל חייבת מתאימה לבחור.
מדריכים –ברור כי אנו רוצים שהקורסים יועברו על ידי אנשים בעלי יכולות מתאימות, אולם גם כאן אין קיצורי דרך לכאורה עובדת סוציאלית או עורכת דין קהילתית לא עונות על ההגדרה של מדריכה. יש לקבוע כי מדריך יהיה מי שיאושר על ידי הממונה בהתאם לידע ונסיון הרלוונטיים. כמו כן יש ליצור מנגנון להגשת בקשה להכרה כמדריך, כאשר הבקשה כוללת אפשרויות בחירה: ביחס להכשרה, לנסיון, ליכולת מיוחדות הרלוונטיות לתפקיד.
אורך הקורס ברור כי ששה מפגשים עבור חלק מהחייבים הם טיפה בים, שלא תאפשר את הזמן הדרוש להם. יחד עם זאת יהיו חייבים אשר ניתן יהיה לחבר אותם לתוכנית מתוקשבת/מרכז צעירים/קורס של התמ"ת/שירות בקהילה או עמותה –אשר יתנו להם את הדרוש להם, בעוד מפגש "ההכשרה הכלכלית" הפורמלי יתמצה בהדרכה יחידה ובחיבור האמור.
אינטייק – אין מנוס מבירור הצורך של החייבת בטרם הפנייתה לקורס. ניתן אמנם להציג המבחר לחייבת וחלקן לבד תדע מה הן צריכות ומה מתאים להן. אולם יהיו אחרות אשר יהיה צורך לסייע להן בבחירה. ניתן להעזר בנאמן לצורך כך, אך נראה נכון יותר שיהיה אדם בכנ"ר הממונה על ההכשרות או מטעמו, באופן זה ניתן גם להפנות חייבים להכשרה וגם לאסוף באופן בלתי אמצעי מידע על הצרכים על מנת להעריך את ההכשרות הדרושות.
תכנים:
השיקום כפי שציינו משתנה מאדם לאדם, אולם לנו ברור כי מרכיב הגדלת ההכנסות הנו רכיב חיוני. ברמה הראשונית יש לפעול למיצוי זכויות באופן פרטני. (לא די לשלוח אדם להגיש בקשה בביטוח לאומי/משרד השיכון, אלא פונים רבים זקוקים לליווי ותיווך.) כמו כן יש לפעול לאיתור משאבים או זכויות פוטנציאליות כמו קורסי הכשרה מקצועית, אפשרויות למסגרות לילדים וכו'. יש לאתר מקומות עבודה מפירי חוק/בהעסקה פוגענית ולהפנות לפעילות התמ"ת, וכו'.
שיתופי פעולה בין משרדיים:
נראה כי הצלחה ושינוי משמעותי יגדלו באופן משמעותי אם יהיו שיתופי פעולה בין משרדיים. בראש ובראשונה בשילוב הרווחה בתהליך ואחרי כן כן התמ"ת (קורסי הכשרה), המשרד לשוויון חברתי ומשרד הכלכלה.
הקמת צוות בין משרדי המתמקד באנשים החיים בעוני וצברו חובות , צפוי להוליד מראש יוזמות למענים ולאפשר מעכב אחר חוסרים ובעיות העולות מהשטח אשר יכולים להביא לפתרונות יציאה מחובות ושיקום של ממש.
הערות נקודתיות נוספות לפי סעיפים:
ביחס ל2 (ג): יש לאפשר דיווח רק לענייני התייצבות, לפחות בחלק מההכשרות הדרכה טובה תהא מבוססת על יחסי אמון בין אנשים. מובן כי דיווח על תוכני שיחות יערער את היכולת ליצור מערכת יחסים וסביבה תומכת.
2. ביחס לסעיף 5, יש להוסיף אם פעל באופן שאינו בהתאם לכבוד האדם או לאמות המידה של התנהגות מקצועיות. וכן אם קבל משובים שליליים מרבים ממשתתפי ההכשרות.
יש להוסיף מנגנון ערר ומנגנון משוב של המשתתפים ביחס למדריכים ולהכשרה.
ביחס לסעיף 7 (2) יש להכניס רשימה של קבוצות ממוקדות, לרבות מקבלי קצבאות, הורים לקטינים, מבוגרים לקראת גיל הפנסיה ,מי שמחוץ למעגל התעסוקה ועוד.
