מהו מקום החלומות בחיים הרוחניים שלנו היום? למרבה הצער רוב האנשים עושים כמו שאני עשיתי בעבר: לא משייכים משמעות רב לחלומותיהם, לא משקיעים זמן או מאמץ כדי לפענח את מה הנפש שלהם, או האני העליון שלהם, אומרים להם בזמן השינה, כאשר ההגנות של מצב הערנות ומנגנוני ההתמודדות במנוחה. זה חבל, שכן עבודה בחלומות היא כלי רוחני אוניברסאלי ועל-זמני, שאפילו בתקופת אבותינו היו מקדשים אותה ומשתמשים בה ביראת כבוד ובהערצה. דבר תורה לפרשת השבוע "ויצא", מאת הרבה חביבה נר-דוד
לפני כמה שנים, תוך כדי הכשרתי להיות מדריכה רוחנית מוסמכת, גיליתי "עבודה בחלומות" (Dream Work) – וכאחת שאוהבת סִימְבּוֹלִיּוּת, בניית נרטיב ועבודה פנימית עמוקה – מיד נכנסתי לעניין בהתלהבות. מעולם לא הייתי אחת שרושמת את החלומות שלה, או אפילו חושבת עליהם הרבה, עד שנחשפתי לתחום עבודה הזה. המורה שלי, יהודית שפמן, משלבת גישות שונות למלאכת החלום, כולל גֶּשְׁטַלְט והפסיכולוגיה האנליטית של יונג, אבל השיטה העיקרית שלה היא להבין את החלום כצוהר לנשמה.
הרעיון הוא כי כל אֵלֵמֶנְט של החלום הוא חלק מהחולם, רכיב של התַּת-מוּדָע שלו. אומנם, דימויים ארכיטיפיים גם עשויים להופיע באופן משמעותי, ולפעמים חלום יכול להוות נבואה על העתיד או ביקור מנשמה של נפטר. במקרים אחרים, התחושה הכללית של החלום עשויה להיות המסר הגדול מכולם עבור החולם. עם זאת, בכל המקרים, זהו החולם שמעלה את הדימויים, הקולות, והתחושות. החלום שייך לחולם — הוא מגיע ממקום עמוק. הדימויים הם היצירה של החולם, ורק הוא יכול לתת "פרשנות" לחלום, אמנם בעזרתה של מומחה שתוכל לעזור לבן אדם החולם להיכנס שוב לתוך החלום ולחשוף את שכבות המשמעות שלו.
"יעקב חולם על מלאכים שעולים ויורדים בסולם ה"מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".". מקור התמונה: Bartolomé Esteban Murillo [Public domain]
להי המקרא אומר על עצמו: "ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ". (במדבר יב:ו).
כבר בפרשת וירא (בראשית כ:ג-ז) אלוהים מתגלה לאבימלך בחלומו ואומר לו לא "לגעת" (מבחינה מינית, כמובן) בשרה, למרות העובדה שאברהם מסר אותה לו באומרו שהיא רק אחותו. אם נבין שהחלום של אבימלך הוא התַּת-מוּדָע שלו, הקול הפנימי שלו, אפילו הניצוץ האלוהי שלו, או האני העליון (Higher Self) שלו שמדבר איתו בזמן השינה, כאשר האגו פחות עוצמתי וקולות אחרים אלה יכולים לנסות להשמיע את עצמם — אז אלוהים אכן מדבר לאבימלך, אבל הוא עושה זאת באמצעות החוכמה הפנימית של אבימלך עצמו.
באו נסתכל על סצנת החלום המפורסמת בפרשת השבוע שלנו, ויצא. יעקב, שברח מביתו כדי להציל את חייו אחרי שרימה את עשו אחיו וגנב לו את ברכת הבכור, נשכב לישון. הוא חולם על מלאכים שעולים ויורדים בסולם ה"מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". אלוהים, שגם הוא אֵלֵמֶנְט בחלום זה, מבטיח ליעקב להיות איתו ועם צאצאיו (בראשית פרק כח:יב-טו). כאשר יעקב מתעורר, הוא נמצא ביראת כבוד מחוויית החלום שלו. הוא מרגיש בנוכחות המוחלטת של האלוהים:
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. (בראשית פרק כח:טז-יז)
עולם החלומות הוא בית אלוהים, שאר לנפש האדם.
ואכן, יעקב שומע בחלומותיו את קול האלהים הפנימי עוד פעמיים. בפעם הראשונה (בראשית לא:י-יג), הוא אומר לו לקחת את הצאן שרכש בצדק ולעזוב את בית לבן.
ובפעם השנייה (בראשית מו:ב-ד), הוא אומר לו לרדת מצרימה, ליוסף, לראות את בנו ולהישאר שם עד סוף חייו. יעקב מעביר את הערכת החלומות שלו לבנו יוסף, אשר לא רק לוקח ברצינות את החלומות של עצמו (שני החלומות שמבטיחים לו משרת סמכות גבוהה בבראשית לז:ה-י וגורמים לאחיו לשנוא אותו), אלא גם עוזר לאחרים להבין את המסרים של חלומותיהם (לשר המשקים ושר האופים בבראשית מ:ה-יא ו-מ:טז-יט, ולפרעה בבראשית מא:יז-לב).
אך נראה שיוסף מבין שרק האלהים, דהיינו, החכמה הפנימית של החולם, יכול באמת להבין ולפענח את מסר החלום.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים–סַפְּרוּ-נָא, לִי. (בראשית מ:ח)
וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה. (בראשית מא:טז)
אני מעדיפה לקרוא את הטקסט באופן שיוסף עוזר לפרעה, לשר המשקים ולשר האופים לפרש את החלומות של עצמם ולא שיוסף מפרש אותם לבד.
"החלומות שלנו הם האני העליון שלנו המניע אותנו בכיוון חיים טוב יותר"
מקום החלומות בחיים הרוחניים שלנו
מהו מקום החלומות בחיים הרוחניים שלנו היום? למרבה הצער רוב האנשים עושים כמו שאני עשיתי בעבר: לא משייכים משמעות רב לחלומותיהם, לא משקיעים זמן או מאמץ כדי לפענח את מה הנפש שלהם, או האני העליון שלהם, אומרים להם בזמן השינה, כאשר ההגנות של מצב הערנות ומנגנוני ההתמודדות במנוחה. זה חבל, שכן עבודה בחלומות היא כלי רוחני אוניברסאלי ועל-זמני, שאפילו בתקופת אבותינו היו מקדשים אותה ומשתמשים בה ביראת כבוד ובהערצה.
כרבה ומדריכה רוחנית, גיליתי שחלק מעבודתי הקדושה ביותר היא העזרה שאני נותנת לאחרים כדי להבין את מסרי החלומות שלהם. כפי שג'ון סטנפורד אומר, "החלומות הם השפה הנשכחת של אלוהים". בין אם החלומות שלנו הם האני העליון שלנו המניע אותנו בכיוון חיים טוב יותר (כמו אלה של אבימלך); או בין אם הם הקול האלוהי הפנימי שלנו המזכיר לנו נוכחות של אלוהים אפילו בזמנים המאתגרים ביותר (כמו אלה של יעקב); או בין אם הם דומים יותר לחלומותיו של יוסף המשקפים את הרצונות והשאיפות שלנו אשר נוכל לממש עם הקארמה הנכונה והשימוש בכישרונותינו — החלומות הם מתנה מדהימה לנו, בני אדם, ועדיף לחצוב אותם במקום להתעלם מהם.
הרב חסדא אומר לנו במסכת ברכות נה עמ' א: "חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא" (חלום שאינו מתפרש הוא כמו מכתב שאינו נקרא). אז בפעם הבאה שאלוהים ישלח לך מכתב בצורה של חלום, במיוחד אם אתה מרגיש שהוא משמעותי ועוצמתי במיוחד, האם תפתח את המעטפה ותקרא את המכתב? או שמא תשאיר אותו אטום וסתום עם המסר מהנפש שלך נטוש בפנים.
שבת שלום
הרבה חביבה נר דויד
