בתמונה: נציגי רבנים למען זכויות האדם ונציגות קטנה משלל ארגונים שמתנגדים לחוק הלאום, אמש, נכנסו לכנסת עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. בעת אזכור חוק הלאום לחיוב על ידי רוה"מ בנאומו, קמו (חצי יציע בכנסת) סובבו את גבם לדובר ויצאו במחאה החוצה. בחוץ היו הפגנות רבות נגד החוק.
הרב לוי ויימן-קלמן, נשיא רבנים למען זכויות האדם, מסביר מדוע עלינו כיהודים להתנגד נחרצות לחוק הלאום.
עלינו, כיהודים, להתנגד נחרצות לניסוח (ולעיתוי) של חוק הלאום הנוכחי. החוק מנוגד לרוח המסורת היהודית ביחסו ללא יהודים. החוק פוגע בכבוד האדם של אזרחי מדינת ישראל הלא יהודיים ומפלה לטובה את אזרחיה היהודיים. אנו מאמינים שניתן לחיות חיים יהודיים גאים ומלאים במדינה הזאת ובו זמנית לכבד את אזרחיה הלא-יהודיים. אם לומר זאת במילים מפורשות: אני מאמין שגזענות ואי שיווין אזרחי, בין יהודים ללא-יהודים, מנוגדת לערכי היהדות ואנו יודעים שגזענות מנוגדת לעקרונות היסוד של המדינה שלנו.
יש ביהדות ואף בתנועה הציונות מרכיבים לאומיים ואוניברסאליים. המסורת היהודית מתמקדת בגורלו של העם היהודי וכוללת גם השקפה אוניברסאלית לפיה לא יהודים ראויים לדאגת האלוהים ולכבוד האדם "סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתו" (בראשית ה'.א') לפי בן עזאי זה כלל גדול יותר מ- "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט.י"ח).
המשימה הראשונה שאברהם אבינו לקח על עצמו הייתה להגן על אנשי סדום ואמורה, על אף הכישלונות המוסריים שלהם. אברהם דורש שהקדוש ברוך הוא יישם את המוסר ברמתו הגבוה ביותר.
שני פסוקים סותרים מפי הנביא עמוס מציגים את המתח הזה: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה." (עמוס ג'.ב') ולעומתו "- הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-ה': הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר" (עמוס ט'.ז') הפסוק הראשון מעיד שישנו יחס מיוחד בין אלוהים ועם ישראל. הפסוק השני מעיד על היחס שיש בין אלוהים ואומות אחרות. לא רק אותנו שיחרר אלוהים מעבדות לחירות. החזון הלאומי והחזון האוניברסאלי מתקיימים בו-זמנית במתח עשיר במסורת שלנו.
בהקמת מדינת ישראל מימשה התנועה הציונית את הזכות היהודית להגדרה עצמית, הגם שטיבה היהודי של המדינה מעולם לא הוגדר במפורש. גם החוק החדש מתחמק מהגדרה מלאה ומוחלטת. החוק מגדיר את טיבה היהודי של המדינה רק על ידי זה שהוא מעניק זכויות יתר ליהודים ושולל אותם מלא יהודים. אסור לנו לתת לחוק מביש כזה לעמוד.
מגילת העצמות מלמדת אותנו על ערכי היסוד של המדינה. מדינת ישראל "תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". כל ניסוח של חוק הלאום חייב לחזק עקרונות אלו ולא להחליש אותם.
העם היהודי חווה על גופו שנאה ואפליה מן העולם העתיק ועד ימינו, במיוחד בעולם המערבי לכאורה. האפליה והאלימות כנגד היהודים התנהלו לעיתים קרובות בחסות המדינה או בעידוד הקהילות המקומיות. ידענו אפליה ואלימות אפילו במדינות נאורות לכאורה כמו אנגליה, צרפת וארה"ב. אירוני הוא שדווקא מדינה המבקשת להיות יהודית תסתור את ערכי היהדות עצמה ותנהג כלפי המיעוט בתוכה באותה גזענות שהופנתה כלפינו לא פעם. הלוא כתוב בתורתנו הקדושה עשרות פעמים -"וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם–לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ, כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ–כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא י"ט.ל"ג, ל"ד). לפי פירושו של הרב שמשון רפאל הירש על התורה: והרי זאת בעיקר אזהרה למדינה שלא תיכשל בהונאת הגר, אין לקפח את הגר לעומת האזרח …ואילו כאן נאמר "לֹא תוֹנוּ" בלשון רבים, הרי זה אזהרה לחברה הלאומית על כל חלקיה…" ואני מוסיף לדבריו – אם כך עלינו להתייחס לגר, הדבר נכון שבעתיים לגבי האזרח הלא יהודי בחברה שלנו.
אם אנו שואפים בכנות שמדינת ישראל תהא "אור לגויים" ומתגאים בכך שהיא "הדמוקרטיה היחידה באזור" עלינו להוקיע כל שמץ של אפליה מהחברה שלנו ועל אחת כמה וכמה ממערכת המשפט שלנו. בימים אלה שהלאומנות מתחזקת בעולם ומגבירה עמה את הכוחות האנטישמיים, אנו חייבים להוות דוגמה לחברה שבה עצמאות מדינית והגדרה עצמית אין משמעותם גזענות ואפליה. אם לא נעשה כן – אין לנו הצדקה לטעון כי זוהי מדינה יהודית.
אנו מאמינים שאפשר לחיות חיים יהודים גאים ומלאים במדינה זו בלי לפגוע בזכותם או מעמדתם של לא יהודים. היהדות מאפשרת ומחייבת אותנו ולבטא את יהדותנו, כפרטים וכקולקטיב, מבלי למחוק את זהותם התרבותית-דתית-לאומית של אחרים. אפשר לעמוד נגד אויבינו בלי להיות גזענים ולהדיר קהילות שלמות של בני הארץ הזו מקרבנו.
אנו חייבים לאמץ את תורתו של רבי עקיבא: הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם. (פרקי אבות ג'.ט"ו) לא רק יהודים אלא כל בני אדם, הם חביבים ואהובים.
הרב לוי ויימן-קלמן, הינו נשיא רבנים למען זכויות האדם.
רבנים למען זכויות האדם ונציגות קטנה משלל ארגונים שמתנגדים לחוק הלאום, אמש, נכנסו ל@KnessetIL עם פתיחת מושב החורף
בעת אזכור חוק הלאום לחיוב על ידי @netanyahu בנאומו, קמו (חצי יציע בכנסת) סובבו את גבם לדובר ויצאו במחאה החוצה .בחוץ היו הפגנות רבות נגד הממשלה https://t.co/hTV0V3FoPm pic.twitter.com/uJCclwzbWd— שומרי משפט (@RHRIS) October 16, 2018
***
