דבר תורה של הרב גיל נתיב לפרשת השבוע "בְּרֵאשִׁית".
לפני כעשרים שנה, כשהייתי מורה בבי"ס תיכון, שאלה אותי תלמידה: מי חי קודם: אדם וחוה או האדם הניאנדרטלי? התלמידה נראתה מופתעת מתשובתי: אי אפשר להשוות יצורים משני סיפורים שונים! המדע האנתרופולוגי טוען שאנשים ניאנדרטליים חיו בערך לפני 50,000 או 80,000 שנה. לעומת זאת ע"פ המסורת היהודית לפני 5760 שנה נבראו אדם וחוה… לחוקרים יש עצמות ושלדים עליהם מתבססת התאוריה על אדם הניאנדרטלי. סיפורי ספר בראשית לא נועדו ללמד היסטוריה. מי שמאמין איננו שואל מתי הם התרחשו.
אילו הייתה התלמידה שואלת חסיד חב"ד בשכונתה היה עונה תשובה כמעט הפוכה: אנשי מדע בדו מליבם תקופה ניאנדרטלית כי אלהים ברא מאובנים ושלדים להטעות אותם לחשוב כך (ע"פ ההסבר של מ.מ שניאורסון), אך התורה היא אמת, והיא מתארת בדיוק מה שקרה לאדם וחוה, שני היצורים האנושיים הראשונים וחז"ל ערכו חישוב מהימן מתי חיו.
אנסה לעשות מה שאמרתי לתלמידה לא לעשות: לערוך השוואה בין הסיפור המקראי למסקנות המחקר האנתרופולוגי. התורה מציינת שאדם חי 930 שנה, אך איננה מציינת באיזה גיל היו הוא וחוה כאשר גורשו מגן עדן. יתר על כן, הרושם הברור ע"פ סיפור הבריאה בפרק ב הוא שאדם וחוה לא נבראו כתינוקות אלא כמבוגרים. אחד המדרשים טוען שביום ששי לבריאה, כשנבראו אדם וחוה, אסר אלהים עליהם לאכול מעץ הדעת, באותו יום עברו על הציווי ולפני כניסת השבת כבר גורשו מגן עדן… אם לוח זמנים זה נראה לנו קצת "צפוף" מדי, אנחנו יכולים להתנחם בכך שמדרשים אחדים סבורים שכל יום מששת ימי הבריאה שווה לאלף שנה בלוח שלנו (לפי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור") במלים אחרות: לוח השנים של חיי אדם איננו ברור. על פי המקרא… ע"פ התנ"ך המהפך בתולדות האנושות –עץ הדעת והגירוש מ"גן עדן"–התבטא ברגש הבושה ובלבוש הראשון (חגורות מעלי תאנה וכתנות עור) שנועדו לכסות את אברי המין.
האנתרופולוגים אינם מייחסים חשיבות רבה למהפך זה וסבורים שראשית הלבוש נועד להגן על הגוף מקור עז בחורף (גם מחום הקיץ?)… לעומת זאת מציינים אנתרופולוגים את פיתוח יכולת האדם להעביר מידע באמצעות דיבור ועל ידי ציורים, סימנים וכתיבה כהישג משמעותי ביותר. ספר בראשית מתעלם ממהפך זה: אדם קורא שמות לבעלי החיים כבר בראשית חייו בגן עדן, והוא מביע התפעלות מילולית בהיכרות הראשונית שלו עם חוה. בפרק ד' מציינים את החידושים של "אבי כל תופש כינור ועוגב" (=מוסיקה) ראשית "כל חורש נחושת וברזל" (=עיבוד מתכת), שניהם בדור ששי לאנושות, אך אין רמז מתי התחילו בני אדם להעלות דברים על הכתב, באיזו שפה, ומתי נוצר ה'אלף-בית' (המצאה גאונית לכל הדעות). האם משה רבנו היה הראשון שהעלה על הכתב את סיפורי בראשית, וכל הדורות לפניו העבירו סיפורים אלה רק בעל פה?
"הפרק השני בספרו של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, נקרא 'עץ הדעת'. שם זה מעיד שהחוקר-מחבר קרא את פרשת בראשית…"
"עץ הדעת"
הפרק השני בספרו של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, נקרא 'עץ הדעת'. שם זה מעיד שהחוקר-מחבר קרא את פרשת בראשית… התוכן של פרק זה הוא נסיון להבין את מותר האדם מן הבהמה ושאר בעלי החיים, איך נעשו יצורים אנושיים לבני תרבות? הבדל מהותי בין תיאוריה היסטורית-אנתרופולוגית לסיפורי התנ"ך הוא שהראשונה מנסה לתאר השתלשלות עניינים אשר תשכנע את הקורא באופן לוגי שכך אכן קרה. לעומת זאת המקרא מעוניין לפתח את הרגישות המוסרית של הקורא ע"י תיאור הרצח הראשון ועונשו, וההתדרדרות המוסרית שתוביל למבול בתחילת הפרשה הבאה…
התורה מתארת את האדם בפסוקים סותרים זה את זה לכאורה: "ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם…" [א 27] לעומת זאת "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" [ו' 5]. שתי הטענות נכונות ואינן סותרות זו את זו: האדם מצוי תמיד במתח בין החייתי-יצרי לאלוהי. "אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו, ואתה תמשל-בו" אומר אלהים לקין ולכל צאצאי אדם וחוה בכל הדורות עד היום הזה.
שבת שלום,
הרב גיל נתיב
