בתמונה: הרב לוי ויימן-קלמן, נשיא רבנים למען זכויות האדם, נושא את דבר התורה הנ"ל בכפר המאוים בהריסה, חאן אל-אחמר.
איך נחגוג את שיבת ציון ובו בזמן נכיר באחר?
מצווה תמוהה מצווים אנו בסוכות: ״ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ … וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ״ (דברים ט,ז). מעטות הן המצוות המצוות אותנו להרגיש רגש מסוים (ואהבת לרעך כמוך, ואהבתם את הגר ואהבת ה׳). שכן, האם באמת אפשר לדרוש ממישהו לשמוח? פעילים למען זכויות אדם שואלים את עצמם את השאלה הזאת כאשר הם מרגישים שאין זה במקום לקיים מצווה זו ולשמוח נוכח הסבל והדיכוי שנגרם על ידי הממשלה בשמם ובשם הקהילות שלהם.
פעיל אחד פנה אלי בבקשה שרבנים למען זכויות האדם יוציאו פסק הלכה שאוסר על יהודים מלחגוג כל עוד ישנם אנשים שסובלים תחת עול הכיבוש. אני מבין ללבו, בוודאי השנה. בעוד המבנה הארעי של הסוכה גורם לנו להעריך את הבתים שלנו, דווקא בחג (הסוכות?) הזה אנו עומדים להרוס את בתיהם של תושבי חאן אל-אחמר. אתגר מרכזי בפעילותנו ברבנים למען זכויות האדם הוא לשמור את תחושת האיזון, בין אחריות לְאַחֵר ובין הכרה בטוב מצבנו. עם כל הכישלונות של מדינת ישראל, אני מסרב להתמקד רק בבעיות. דווקא בשלושת הרגלים אנו זוכרים את המקום המרכזי של ארץ ישראל וירושלים בתודעה הרוחנית שלנו, זוהי דבר ראוי לציון וסיבה ראויה לשמחה.
הלוואי ונוכל לחגוג את שיבת ציון דרך ההכרה בָּאַחֵר ולא דרך כיבושו, דיכויו וניצולו. מי היה מאמין ששנים ספורות אחרי השואה ימצא העם היהודי מקום בטוח מרדיפה, ומי היה מאמין שהמרחק בין נרדפים ורודפים הוא קצר כל כך. יש לנו הרבה סיבות לחגוג ולשמוח, אך בבוקר שאחרי החג נחזור לעבודתנו להקמת חברה צודקת ומוסרית יותר.
בשמחת התורה נרקוד
בשמחת תורה נוציא את ספרי התורה מארון הקודש ונשיר ונרקוד. נקרא את הפסוקים האחרונים של ספר דברים ונזכר במותו של משה רבינו. על פי התורה, כשמשה נפטר, אלוהים בעצמו קיים את מצוות לִוּוּי המת וטיפול בקבורתו. בשמחת תורה, נגלול את ספר התורה ונתחיל מחדש את מחזור קריאת התורה בפרקים הראשונים של ספר בראשית. שם מתואר איך אלוהים הכין את בגדיהם של אדם וחווה. חז״ל מתמקדים בשני הסיפורים האלו כדי ללמד את משמעות הביטוי ״ללכת בדרכיו״ –
"מאי דכתיב: אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ (דברים י"ג. ה') וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים, דכתיב: וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: (בראשית ג'.כ"א), אף אתה הלבש ערומים…הקדוש ברוך הוא קבר מתים, דכתיב: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה': וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (דברים ל"ד, ה'-ו'), אף אתה קבור מתים." (סוטה י״ד.א׳)
בואו נשמח במסורת שלנו שמקנה לנו ערכים ודורשת מאתנו לעמוד לצד המוחלשים ביותר בחברה שלנו. אכן, גם אם אנו מאמינים בזכויות אדם אנחנו עדיין בני אדם ואין אנו תמיד עומדים בפני הדרישות שהתורה מציבה בפנינו. שמחת תורה היא הזדמנות להתחייב מחדש לתורה.
זו גם הזדמנות להזמין את כולכם לרכוש את ספרו של הרב בן הולנדר העוסק בפרשת השבוע מזווית זכויות אדם.
חג סוכות שמח, ושבת שלום,
הרב לוי ויימן-קלמן
הרב לוי ויימן-קלמן הינו נשיא רבנים למען זכויות האדם