אסיף הזכויות: הנקודות החיוביות בתחום זכויות האדם בישראל, תשע"ח – 2017-18
אסיף הזכויות או "האסיף הרוחני" הוא סקירה שנתית לרגל חג סוכות, של התפתחויות חיוביות בחברה הישראלית בתחום זכויות האדם והזכויות החברתיות באופן כללי; וכן הישגי ארגון רבנים למען זכויות האדם לשנה העברית החולפת:
כמדי שנה, אנו מפרסמים בסוכות את "אסיף הזכויות": באסופה הקצרה שלהלן נציג מגמות חיוביות בתחום זכויות האדם בישראל, ובכללן הזכויות החברתיות, שהושגו בשנה שחלפה. כמו כן, נחשוף באופן ממוקד יותר הישגים של עמותת רבנים למען זכויות האדם. אנו רואים חשיבות רבה, לתת נראות להתפתחויות חיוביות, וזאת גם בתקופה מאתגרת וקשה מבחינת זכויות האדם. רובם המוחלט של הישגים אלו לא באו מאליהם. הם תוצאה של מאבקים עיקשים וממושכים. הדבר מלמד כי עדיין יש לנו לא מעט יכולת להשפיע ולקדם זכויות.
במסורת היהודית האסיף הוא היבול אותו חוגגים בחג הסוכות. אנו תופסים באופן סמלי את היכולת לראות את צלם האל שבכל אדם כמעין יבול רוחני, ויבול זה מובא להלן. במקבץ לא מספק זה, אנו זוכרים כי:"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה" (אבות ב, טז).
● בחברה הישראלית בכלל:
סיוע הומניטרי נרחב לפליטים סורים
צה"ל פעל בתחומים רבים, ובאופן נרחב ומתמשך, על מנת להעניק סיוע הומניטרי לפליטים סורים הסובלים ממשטר אסאד וגורמים אחרים בגולן הסורי. זה ראוי לכל שבח. מעבר לאספקת תרופות, מזון וכו', הסיוע כלל חילוץ של כ-800 מפעילי "הקסדות הלבנות" – פעילים בארגון אזרחי סורי המנסה לסייע לתושבים באזורי לחימה במדינה למודת הקרבות. מפקד מנהלת שכנות טובה, סגן-אלוף א', צוטט באתר וויינט לאחר המבצע כאומר: "שמח להיות קצין בצבא ובמדינה שמבצעות מבצע כזה ומביאות לידי ביטוי ערכים של אנושיות וחמלה". לקריאה על הסיוע ההומניטרי לסורים בגולן הסורי.
עם זאת, עלינו להעיר שברצועת עזה – שעדיין נתונה לאחריות ישראל מתוקף היותנו הכוח שעודנו מיישם שליטה היקפית על טריטוריה זו – חיים תושבים רבים במצב של משבר הומניטרי ובמקרה זה ישראל לא מסייעת מספיק ואף מקשה לא פעם על תנאי החיים בשטח. ראוי שהיחס לצרכים הומניטאריים בסוריה תהפוך לנורמה בייחוד ביחס לאיזור שאחריותינו עליו עדיין מתקיימת – כזהו המצב מול הרצועה.
שיא של מצעדי גאווה
שיא במספר מצעדי הגאווה בישראל ובמספר הצועדים במצעד בת"א – נגד אפלייה או פגיעה באנשים על רקע נטייתם המינית. חבל רק שעל השמחה העיבה חקיקה שמשמעותה החלת קשיים על פונדקאות באופן סלקטיבי, המפלה כנגד קבוצות אחרות באוכלוסייה: בעיקר זוגות של גברים חד-מיניים. לקריאה על המצעדים
● בתחום זכויות הפלסטינים:
טיפול לחולות סרטן מרצועת עזה
בג"צ הורה לממשלה לא לחסום מעבר של חולות סרטן מעזה לטיפולים במז' ירושלים. בית המשפט טען בצדק שאין לפגוע בנשים רק כי בני משפחה שלהן חברים בחמאס. "השימוש בחולה הזקוקה נואשות לטיפול רפואי כ'מנוף לחץ' אינו תואם את ערכי המדינה" – קבע הבג"צ בצדק. ראוי כי תפיסה זו תעמוד לעיני מקבלי ההחלטות ויראו בכל אשה ואיש מי שנברא בצלם האלוקים. לקריאת הכתבה.
מתן מעמד לגייז פלסטינים להם בני זוג ישראלי
ביחס לגייז פלסטינים החוששים מרדיפה בתחומי הרש"פ ולהם בן זוג ישראלי, מנהלת מדינת ישראל מדיניות שאיננה עקבית. עם זאת, לצד מקרים בהם סורבו גייז פלסטינים מלקבל אישור שהייה בישראל, ישנם גם מקרים משמחים בהם אנשים אלו זכו להצלה של ממש.
בשנה שהסתיימה היו מקרים בהם העניקה ישראל למעשה מקלט עבור פלסטינים הנרדפים על רקע נטייתם המינית והדבר משמח מאוד. לצערנו יש עוד הרבה מה לתקן במדיניות הישראלית בהקשר הזה, שכן המעמד לא תמיד ניתן וכשכבר ניתן לאנשים אלו מעמד זהו מעמד חלקי הטומן בחובו מגבלות המערימות קשיים על פרנסה והתניידות – למשל איסור להוציא רישיון נהיגה. בכל זאת, בהקשר בו פלסטינים מוחרגים – באמצעות חוק האזרחות והכניסה לישראל – מהעיקרון של קבלת מעמד באמצעות נישואים לישראלי (בשל מוצאם שנחשב כמדינת אויב), ראוי לציין שישנו מאמץ הומניטרי ישראלי ככל שזה נוגע ספציפית לפלסטינים הנרדפים על רקע נטייתם המינית. כאן ניתן לקרוא כתבה על מקרה של מתן מעמד לבן זוג פלסטיני לאור רדיפה על רקע נטייתו המינית, אף שפורסם השנה גם מקרה של דחיית מתן מעמד חוקי לבן זוג פלסטיני שנרדף על רקע נטייתו המינית, כפי שניתן לקרוא בכתבה זו.
פינוי מאחז שהשתלט על קרקע פרטית של פלסטינים וחסם גישה לקרקעות נוספות
אפילו באקלים הנוכחי, של מתן חופש פעולה למתנחלים קיצוניים המבקשים להשתלט על אדמות פלסטינים, הורה בג"צ (אחרי עתירה של בעלי הקרקע ו"שלום עכשיו") לפנות את מאחז נתיב האבות והמדינה ביצעה סוף סוף את פינוי הפלישה הבוטה הזו. יש לציין כי המאחז הוקם בחלקו על רצועות גפנים בקרקע בבעלות של פלסטינים ומיקומו סמוך לאדמות פרטיות נוספות של פלסטינים בעייתי גם הוא בשל הנוהג הקבוע והפסול של חסימת גישה של פלסטינים לאדמותיהם בשל קרבתם למאחזים. כארגון זכויות אדם העניין שלנו הוא פחות בעובדה שמדובר ביישוב שהוקם באופן לא חוקי לפי חוקי מדינת ישראל, אלא בכך שבעצם הקמתו גזל אדמה של אנשים בשר ודם וקידם חסימת גישה לאדמות נוספות – דהיינו היווה הפרת זכויות. יש לציין כי תלונות על הפלישות לאדמות פרטיות הוגשה כבר סמוך להקמת המאחז ב-2001, כך שטענות בדבר תום לב או אי-ידיעה לגבי מעמד הקרקע מצד המתנחלים או המייצגים אותם הן טענות נטולות כל בסיס עובדתי – המצבהובהר לכל הצדדים כבר עם תחילת הפלישה. בהחלט ייתכן לדמיין התיישבות של יהודים ביו"ש כשכנים שווים לפלסטינים, לא תחת משטר צבאי ומפלה ולא בצורה הגזלנית הזו. לקריאה באתר "שלום עכשיו" שיזמו את העתירה על המסד העובדתי הנוגע לפלישה. לקריאת פסק הדין עצמו (הכולל הדגמה מרתקת כיצד באמצעות דקדוק על שיעורי עיבוד הקרקע מנסים המתנחלים לערער על הבעלות הפלסטינית הפרטית אך טענותיהם אינן עולות בקנה אחד עם הפרשנויות המקובלות לחוק מקרקעין העות'מני).
● בתחום הזכויות החברתיות:
העלאת קצבת הנכות
העלאת קצבאות הנכות היא צעד מבורך בכיוון הנכון, יחד עם זאת הקצבאות לא הועלו לסכום שמאפשר חיים בכבוד; לא כל קבוצות הנכים זכו להעלאה; וההצמדה של הקצבאות לשכר הממוצע במשק תתחיל רק ב-2022 – מה שאומר עוד שנים ארוכות של שחיקת הקצבה. אבל הגם שהעלאה לא מספקת, זו מגמה חיובית.
כל זאת אחרי שבשנת 2003 ביטלה הממשלה את מנגנון ההצמדה של קצבאות הנכות וכך נוצר מצב שח"כ חנין מסביר היטב בתור "הפער העצום הזה שבו קצבאות הנכות נשארו מאחור והלכו והתדרדרו לרמה בלתי אפשרית". קראו את דבריהם של הח"כים השונים על ההחלטה.
נפגעי איבה
שונו נהלי ביטוח לאומי באופן שנפגעי נפש מפעולות איבה אינם נופלים בין הכסאות. (עבודה של ארגון מז"ח).
משרד החינוך
יותר זכאים לבגרות בפריפריה.
משרד הבריאות
משרד הבריאות, בעקבות מסקנות הוועדה למלחמה בעוני, השיק תוכניות ומחקר להעלאת מודעות של עובדי בריאות למי שחיים בעוני.
שיקום הדיור הציבורי
לראשונה הגיש משרד השיכון תוכנית לשיקום הדיור הציבורי: תוכנית לגור בכבוד. – תוספת של אלפי דירות. עצם הגשת התוכנית היא הודאה רשמית ראשונה שהפתרון אינו דרך הגדלת מנגנון סיוע בשכר דירה אלא בתוספת של דירות לדיור הציבורי. הממשלה החליטה על הקמת ועדה בין משרדית לדון בדרכים לישומה ונתנה 60 יום לסיימה.אמנם ולא ברור אם האוצר יתמוך בהצעת משרד השיכון , אך אנו מצפים לתוספת הדירות למחוסרי הדיור הרבים הזקוקים לדיור ציבורי. קיראו את הכתבה בנושא.
שקיפות בדיור הציבורי
חוק השקיפות בדיור הציבורי -נכנס לתוקף והוטמע בשטח. יש הדים להשפעה שלו כפי שעלה מדברי נציגת הסיוע המשפטי בכנסת ביום הדיור. המכתבים והעדכונים שמקבלים הדיירים מהחברות המשכנות יוצרים שינוי במעמד בין דיירים לפקידי החברות. כמו כן משרד השיכון העלה מידע על זכויות הדיירים בהקשר של שקיפות לאתר הרשמי שלו לאחר התערבות של עמותת רבנים למען זכויות האדם.
● מגמות חיוביות הכרוכות בהישגים של רבנים למען זכויות האדם:
בתחום זכויות הפלסטינים:
השבת אדמה לבעליה החוקיים: הצלחנו להשיב אדמות פרטיות של פלסטינים לאחר שהללו הוגדרו כחלק מהתוכנית להרחבת ההתנחלות שמעה: לאחר שהמדינה לא נאותה להכיר בכך שמדובר באדמות פרטיות של פלסטינים תושבי סמוע, עתרנו לבג"צ ולאחר כשנתיים הושבו האדמות לבעליהם החוקיים. לכתבה המלאה.
מסיק זיתים:
הצלחנו לסייע למסיק הזיתים, ולאפשר לפלסטינים שבלעדי התיאום והסיוע שלנו, היה נמנע מהם למסוק את זיתיהם.
-
בתחום הזכויות החברתיות:
העברת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שעמותת רבנים למען זכויות האדם הצליחה לשכנע להכניס אליו כמה תיקונים חברתיים (ובעיקר חיזוק ההגנה על דירת המגורים של החייב), מהווה מגמה חיובית גם אם לא מספקת ביחס למי שנקלעו לחובות ובפרט כאלו החיים בעוני. החוק החדש יוצר הליך ברור המוביל חייבים להפטר (מחיקת חלק מהחוב) ואפשרות לפתיחת דף חדש ושיקום. ההבטחה לשיקום המופיעה בכותרת החוק עדיין איננה מעוגנת בתקנות- ויש לעקוב ולראות האם זו הבטחה שתמומש ואיך היא תמומש.
עו"ד בקי כהן-קשת מרבנים למען זכויות האדם אמרה לתקשורת עם חקיקת החוק "דאגה שנותרה על כנה היא קיומם של מסלולים נפרדים לחייבים החיים בעוני ולאילו שלא, כשדווקא הראשונים מנותבים לטיפול ההוצאה לפועל, גוף שמכוון לגבייה ולא ברור כיצד השיקום המופיע בכותרת החוק יבוא בו לידי ביטוי." הוועדה הקשיבה לקולות של אנשים החיים בעוני שהופיעו בפניהותרמו מהידע שלהם לחוק הסופי, וקיבלה חלק מהתיקונים שרבנים למען זכויות האדם הציעו. אחד הנושאים המשמעותיים שבו הצלחנו לשפר את מצב החייבים החיים בעוני הוא בהגנה על דירת המגורים שלהם." עוד על החוק.
תקנות חדשות ייקלו על הורים החיים בעוני לרכוש השכלה אקדמית
לפני שש שנים, בעקבות פנייה למרכז הזכויות גילינו כי הורים עצמאיים (חד הוריים) שמקבלים הבטחת או השלמת הכנסה זכאים ללמוד לתואר ראשון אך חייבים להתייצב בלשכת התעסוקה ושם עלולים לשלוח אותם לעבודה שלא תאפשר להם ללמוד בפועל.
בעקבות לחץ שלנו, בפברואר השנה, אחרי שש שנים של עבודה, העבירה הכנסת תקנות שקובעות את התנאים לפטור מהתייצבות בשירות התעסוקה עבור הורים אלו. התקנות קובעות שבשנת 2018 הורה עצמאי שעובד ולומד 30 שעות בשבוע יהיה פטור בכלל מהתייצבות, והחל מ- 2019 הפטור יחול על מי שלומד ועובד 36 שעות. בנוסף נאמר בדיון בכנסת כי אסור להפנות לעבודה שתפריע לשעות הלימודים.
אנחנו שמחים מאוד שסוף סוף הותקנו התקנות, אבל ביחד עם זאת חוששים שהרף שהוצב גבוה מאוד ויקשה על הורים אלו ללמוד. 30 שעות של לימודים ועבודה – לא מתחשבות בזמן שלוקח ללימודים ולעבודה, במטלות שיש ללימודים אחרי השעות הפרונטליות – ונזכיר שמדובר בהורים עצמאיים, שצריכים לדאוג גם לילדיהם. על החוק.
עבודת שטח הנותנת לדיירי הדיור הציבורי להשמיע את קולם בפני מקבלי החלטות
ליווינו קבוצת דיירים משכונת נווה דוד בחיפה, החרדים למצבם בעקבות הליכי פינוי בינוי כחלק מההתחדשות העירונית בשכונה. בעקבות פעולנו הדיירים הגיעו לדיון בוועדת השקיפות בכנסת ויצרנו דיון של למעלה מ-10 דקות בעיניינם בו קולותיהם וטענותיהם נשמעו.
ידוע על זכויות
ישנה כאמור מגמה של יידוע על זכויות בתחום הדיור הציבור ואנו ברבנים היינו שותפים להוצאת חוברת זכויות לדיור הציבורי שיחלק משרד השיכון לעשרות אלפי דיירים בדיור הציבורי.
מי יתן ואסיף השנה החדשה יתעלה על אסיף השנה שעברה.
לשנה טובה ומבורכת.
רבנים למען זכויות האדם
מקור התמונה של שבעת המינים, למעלה: CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
האם ישנן התפתחויות חיוביות בתחום זכויות האדם בישראל? https://t.co/sEvfnxNMpt
— שומרי משפט (@RHRIS) September 26, 2018
