"אסור לנו להתייאש. התקווה היא ציווי אלוהי!": דבר תורה של נשיא רבנים למען זכויות האדם ליום כיפור תשנ"ט ›

"בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך. Jakub Weinles [Public domain], via Wikimedia Commons

דבר תורה של נשיא רבנים למען זכויות האדם, הרב לוי ויימן-קלמן, ליום כפור תשנ״ט

בשעות הספורות לפני יום כפור, תהליך חשבון הנפש בעיצומו. אנחנו אמורים להסתכל פנימה ולבדוק היטב את מעשינו. איזה התנהגות הייתה ראויה, ואיזה מעשים לא היו ראויים. תפילת הווידוי של יום כפור (עם תפילות ״אשמנו״ ו״על חטא״) אמורות לכוון אותנו. ברור שהרשימה היא חלקית. מחבר תפילות אלו כתב אותם לפי ה״אלף-בית״ לרמז שהן כוללות את כל החטאים – מ״אלף״ עד ״ת״. כל שנה אני נדהם שתפילות אלה הן בלשון רבים – ״אשמנו״…״על חטא שחטאנו״. ברגע שהנטייה שלנו היא להסתכל פנימה, התפילה דורשת מאתנו לפנות דווקא החוצה. במקום להתמקד על הכישלונות האישיים שלנו מחזור התפילה מכוון אותנו לחוש אחריות קולקטיבית. האם אני אישית בגדתי, או גזלתי? לא משנה, שהרי אני אחראי על ההתנהגות של החברה שבה אני חיי.

זה אתגר לכולנו ובמיוחד לאלה מאתנו המחויבים לפעול למען חברה ישראלית צודקת יותר ומוסרית יותר. יש בנו (אני כולל את עצמי) נטייה להאשים ״אותם״ – את הצבא, הממשלה והציבור שאינו מסכים איתנו – במדיניות שמתנקשת בערכים יהודיים. אבל זה הצבא שלנו, זאת הממשלה שעלתה לשלטון בבחירות דמוקרטיות וזה הציבור שבקרבו אנחנו חיים ועליו אנחנו חייבים להשפיע. העובדה שאנחנו מגיעים להפגנות ומתלוננים על המצב העגום, אינה משחררת אותנו מהאחריות להתחייב ולשנות את המצב. לצערי יש כאלו בינינו, בארץ ובחו״ל שמרימים ידיים ומתייאשים מהיכולת להשפיע.

אני מציע שנוסיף השנה ״על חטא שחטאנו לפניך בייאוש״. אנחנו מתפללים בראש השנה וביום כיפור ״ובכן תן כבוד ה׳ לעמך תהלה ליראיך ותקווה לדורשיך״. אסור לנו להתייאש. התקווה היא ציווי אלוהי!

בתפילת ״כל נדרי״ אנחנו קוראים את הפסוק ״סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.״ רוב המתפללים מניחים שפסוק זה הוא התפילה של משה רבינו המבקש סליחה לעם אחרי חטא העגל הזהב במדבר סיני. אבל פסוק זה בא מספר בַּמִּדְבָּר (י״ד.י״ט) שבו משה רבינו מבקש סליחה עבור העם אחרי חטא המרגלים.

אבי, זכרונו לברכה, היה מלמד על מהותו של חטא המרגלים – החטא עצמו לא היה שהמרגלים הוציאו דִּבָּה על ארץ ישראל (האם הם שיקרו?) אלא החטא היה שהעם האמין במנהיגים לא ראויים; נשיאים שדיברו בלשון של פחד וייאוש. חז״ל בחרו דווקא בפסוק זה לעמוד במקום כל כך מרכזי בתפילת "כל נדרי". יום כיפור קורא לנו לדחות מנהיגים לא ראויים; להפנות את הגב לאלו שרק יודעים להפחיד ולזרוע ייאוש. עלינו להעמיד מנהיגים שמביאים מסר של תקווה אפילו במצבים קשים.

ברור שבשעה זו העם מתייאש מהאפשרות לשלום. אך אסור לנו ליפול לתוך ייאוש. בשעה קשה זו אנחנו חייבים לגלות את הכוח, לקוות לימים טובים יותר ולהאמין ביכולתנו להשפיע. ואם קשה לנו למצוא מנהיגות של תקווה עלינו למלא את החלל הריק ולהביא את המסר הזה לחברה ולעם.
גמר חתימה טובה!
לוי

הרב לוי ויימן-קלמן הינו נשיא רבנים למען זכויות האדם.

מקור התמונה למעלה: Maurycy Gottlieb [Public domain], via Wikimedia Commons