החלטת בג"צ לגבי הכפר חאן אל אחמר היא הכשרת פשע מוסרי חמור בעל גוון גזעני ›

החלטת בג"צ לגבי הכפר חאן אל אחמר היא הכשרת פשע מוסרי חמור בעל גוון גזעני.

עמותת רבנים למען זכויות האדם רואה את החלטת בג"צ ככשל יהודי ומוסרי חמור, הכשרת גזל כבשת הרש, וכל זאת על רקע של אפלייה כנגד מיעוט ללא כוח פוליטי. חאן אל אחמר יושב על אדמות של פלסטינים וניצב במקומו עוד בטרם החלה השליטה הישראלית בגדה; הוא לא זכה למעמד מבחינה תכנונית בשל מערכת תכנון מפלה המנוהלת על ידי הצבא, ללא ייצוג לתושבים המקומיים הפלסטינים. החרבת הכפר היא מעשה אנטי-יהודי שראוי לכל גינוי. מחד יושב לו בסמוך כפר אדומים, התנחלות יהודית מבוססת שחלקה יושב, לפי דוח "שלום עכשיו", על קרקע פלסטינית פרטית ללא אכיפה כנגדה וכן ישנם עשרות מאחזים חדשים יחסית המוכשרים או מתכננים להכשירם למרות שרבים מהם יושבים על קרקע פרטית של אחרים; מאידך ישנו כפר פלסטיני שקיומו קודם לממשל הצבאי הישראלי בגדה, ויושב על קרקע של פלסטינים. אנו תמהים כיצד דילג בג"צ מעל להקשר זה של אפלייה מערכתית בוטה ורבת שנים ודן בתיק כאילו מדובר בבנייה לא-חוקית תחת משטר שיוויוני, אזרחי ומתוקן.

עמותת רבנים למען זכויות האדם ליוותה את הכפר חאן אל אחמר במשך שנים, סייעה בהקמת בית הספר מצמיגים בכפר וליוותה יוזמות חינוכיות בו.

• התגובה שלנו נכנסה לחדשות "מאקו"

כרוניקה של אפלייה על רקע אתני

מספר שאלות חשובות ביותר על הסיפור של חאן אל אחמר, מול הסיפור של ההתנחלות כפר אדומים הסמוכה לו והתנחלויות נוספות אחרות

• מתי הוקם היישוב?
  חאן אל אחמר: הכפר הוקם בטרם החלה ישראל לשלוט בגדה; כלומר לפני 67. שלטון חדש צריך להכיר ביישובים שכבר קיימים בתחומו, אך מעולם לא הכיר בחאן אל אחמר.

כפר אדומים וההתנחלויות בכלל: הוקמו אחרי תחילת השלטון הישראלי – ומאחזים והתנחלויות זכו לא פעם להכרה בדיעבד גם כשנבנו ללא אישור מלכתחילה.

• מדוע הבנייה ביישוב לא חוקית?
  חאן אל אחמר: משום שהכפר, כאמור, לא מוכר על ידי הממשל הצבאי הישראלי, לא ניתן היה לבקש וממילא לא ניתן היה לקבל אישורי בנייה. המדובר בעבריינים בעל כורחם.

כפר אדומים וההתנחלויות בכלל: ככלל אלו יישובים מוכרים או מוכרים בפועל (לא פעם מוכשרים בדיעבד או נמצאים בתהליכי הסדרה), אך פעמים רבות תושביהם לא מבקשים אישורי בנייה ובונים שלא כחוק. זה לא אותו מקרה של אי-חוקיות כמו מי שאין ביכולתם להשיג אישורי בנייה.

• מה מעמד הקרקע ביישוב?
  חאן אל אחמר: שופטי בג"צ הגדירו את הקרקע כך: "ענייננו בהתיישבות פלסטינית על קרקע פרטית של פלסטינים (הגם שמדובר לכאורה בקרקע מופקעת)".

כפר אדומים וההתנחלויות בכלל: בחלק מהמקרים שטחים מסויימים של ההתנחלויות – כולל חלק מכפר אדומים -יושבים על קרקע פרטית של אחרים – קרקע פלסטינית גזולה. כמעט ורק במקרים כאלו – וגם אז לא תמיד – הורסים בתים בהתנחלויות.

• למי נוהגים להסדיר את הבנייה:
  חאן אל אחמר: ככל שזה נוגע לפלסטינים לא מוכרת לנו הסדרה של בנייה על אדמות המוגדרות כ"אדמות מדינה" גם כשמדובר בהפקעה של אדמות פרטיות שניתן לפקפק בצדקתה. כך מסתמן גם במקרה של חאן אל אחמר.

כפר אדומים וההתנחלויות בכלל: מאחזים שיושבים על אדמות מדינה נהוג להסדירם; בהתאמה גם לא ידוע לנו על הליכים הננקטים נגד בתים בכפר אדומים שנבנו שלא כחוק.

• מדוע הכפר חאן אל אחמר, כמו כפרים פלסטינים רבים, הינו יישוב לא מוכר והמאחזים עוברים לא פעם הסדרה?
  מערכת התכנון לפלסטינים בגדה היא מערכת תכנון צבאית ומפלה, ללא ייצוג לתושבים המקומיים כנהוג במשטרים דמוקרטיים ואף בכאלו שאינם דמוקרטיים. קצינים צבאיים מצה"ל מחליטים ביחס לגורלה של האוכלוסייה. ככל שזה נוגע למאחזים הנטייה של המערכת היא להסדיר אותם ככל שרק ניתן – הריסות מתרחשות לרוב כשהמאחזים נבנו לא רק בניגוד לחוק אלא גם על קרקע פרטית של אחרים – של פלסטינים.

מקור התמונה של כפר אדומים משמאל – צילום: מיכאל יעקובסון. הועלתה על ידי מיכאלי, ויקיפדיה