האם מאזן ההצלחות, האכזבות והכישלונות בתחום זכויות האדם הוא תמיד שלילי?
מי שיגיע לבית כנסת בימים הנוראים לתפילת מוסף ישמע את המלים האלה בוקעות מפי בעל/ת התפילה:
"הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ
נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ
עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ"
וכך בדיוק מרגיש עבדכם הנאמן, שיש לו סיבות רבות להצטנע, ביניהם הפחד, הבדידות ועייפות החומר, ואף על פי כן מעז לעמוד בתווך בין המסורת היהודית, לבין אלה שנושאים את שמה לשווא. אני פוסח בין הסעיפים למצוא טקסטים נשגבים המבצבצים בין טקסטים פחות מלבבים ומביא את הבשורה לקהילת הפעילים הנפלאים, שעוד יחליפו כח במציאות של התקרנפות והתעלמות.
אין הצלחה בתחום זכויות האדם
מאזן ההצלחות, האכזבות והכישלונות בתחום זכויות האדם הוא תמיד שלילי, וגם כאשר מערכה מאורגנת היטב מצליחה למנוע פגיעה חמורה של גוף ממשלתי באדם או ציבור מסויים, קרוב לוודאי שאותו אדם או ציבור עדיין ממשיך להיות מקופח ונחלש. וכך עם קהילת אל חאן אל אחמר משבט הג׳הלין שיושבת מזרחית לירושלים, שאת הריסת בית הספר שלהם והעברתם סמוך למזבלה הצלחנו בינתיים לדחות, אבל לא לתקן את העוני המחפיר ואת הָעֲוָלוֹת הקבועות מהם הם סובלים. התארגנות קבוצת תמיכה מוכשרת ונמרצת יכול להיחשב, בדל״ת אמותינו, להישג השנה, אבל אני חושש שזה מעט מידי ומאוחר מידי. וכל זה כמובן מחוויר לעומת ההתעלמות שלנו מההתעמרות הקטלנית המתמשכת בתושבי רצועת עזה, שהוא הכתם המוסרי הכבד ביותר, שאנחנו מטילים על עצמנו בזמן האחרון, וגדול הכשלונות של קהיליית פעילי זכויות האדם.
באשר לפרשת השבוע, צצות ועולות שתי תובנות מפרשת "ניצבים" (דברים, פרק כ"ט 9 – ל' 20) אותן ארצה לחלוק, האחת על השלום, והשנייה על הציונות:
1. " שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי" (ולא לו, על משקל "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לי ולא לו).
בהקשרו המקורי, בפרק כ"ט 18 מדובר באדם הפורש מהברית וחושב שיחמוק מעונש, אבל אני מוצא לנכון לציין שמלים אלו מתאימות במדוייק, ובשפה אורווליאנית, לראייה הצרה הטמונה ב "כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם" ולהלך המחשבה שיאפשר לנו גם הפעם להטיל עוצר כללי על מיליוני תושבי הגדה המערבית במשך כל ימות החג, בכדי שכל בית ישראל יוכל לחגוג "בשלום”. על זה אמר הנביא, “ 'שלום, שלום', ואין שלום", ולצערי גם לא יהיה שלום, אלא רק מעגלים אינסופיים של התחמשות, התנגדות, דיכוי ושכול.
2. פרק ל': "א וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. ב וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. ג וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה."
פסוקים אלה ודומיהם, משמשים בסיס להשקפה היהודית המשיחית הקלאסית, שעדיין דוגלת בה חלק מהיהדות החרדית. אך התנועה הציונית, לא חיכתה לביאת המשיח, אלא קיבצה בעצמה את אחינו מכל מקומות גלותינו. והציונות אף כפרה בדרישה שקודם לאותה שיבה גיאוגרפית צריכה להתרחש שיבה אל ה', שהרי התנועה הציונית היתה כמעט לחלוטין תנועה חילונית ובמידה לא קטנה אנטי-דתית.
אני מניח שמבין קהל קוראי האתר הזה אינני היחיד שחשב כל השנים שאמונתם הלאומית של הציונים הראשונים ב"עם ישראל" אינה סותרת את "תורת ישראל". כל זה היה אפשרי עד שנתבשרנו בשבועות האחרונים שממשלת ישראל הוציאה גזר דין מוות נגד חולות סרטן ברצועת עזה, כדברי שופט בית המשפט העליון יצחק עמית שפסל יחד עם ההרכב המבורך שלו, את אותה החלטה מקוממת ואנטי-יהודית במהותה.
פרשתנו מגיעה לשיאה בפסוקי הסיום:
"יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ–לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם."
כמה חשוב וכמה דחוף שנוסיף קרי לכתיב, ונאמר אל תקרי תִּחְיֶה, אלא תְחַיֶּה.
הרב ג'רמי מילגרום
הפתגם העממי אומר, אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה, אך אבותינו ואמהותיהו כבר הורישו את הראייה האוניברסלית הזאת במחזור התפילות ימים נוראים "וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם."
זאת תפילתי ותקוותי לשנה טובה וברוכה!
שבת שלום,
הרב ג'רמי מילגרום
