ביום שישי האחרון יישמו כוחות הביטחון רדיפה אידיאולוגית כשעצרו ללא סיבה סבירה כלשהי את מנכ"ל ארגון שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, את דובר הארגון, אחיה שץ, ואת עו"ד מיכאל ספרד. אף אחד מהשלושה לא נהג באלימות; להפך, הם באו למחות על אלימות של מתנחלים קיצוניים נגד פעילי זכויות אדם שהתקיימה כמה ימים קודם לכן.
ההשוואה בין המקרים מעלה שאלות קשות: האלימות נגד פעילי הזכויות שקדמה לסיור המחאה התקיימה מול עיניהם של חיילים רבים שלא עצרו איש מהתוקפים, ושקיבלו פקודות מרבש"צ המאחז. כמה ימים לאחר מכן, את מי שבאו למחות באופן לא אלים על המחדל של כוחות הביטחון לנוכח התקיפה עצרו גם עצרו. כל זאת באמתלה של צו שטח צבאי סגור סלקטיבי שהוצא בחופזה כדי למנוע מחאה לגיטימית ללא כל סיבה ראויה. כבר לא מדובר רק על פגיעה בזכות המחאה אלא על פגיעה סלקטיבית בבעלי תפישות עולם מסויימות, כולל הסכמה עם אלימות כנגדם. לו היה מדובר בתקיפה פלילית ללא נופך אידיאולוגי ספק אם היינו רואים התנהלות זו, אך יום לצד פלסטינים וקבוצות מודרות אחרות נדמה שיותר ויותר גם פעילי זכויות אדם ישראלים ויהודים הם מושא ליחס מפלה לרעה שאדיש להתנלות אלימה נגדם וחוסם את מחאתם בצעדים שאין להם מקום בדמוקרטיה.
אנו ברבנים למען זכויות האדם עומדים בסולידריות עם עמיתנו משוברים שתיקה, תעאיוש ושאר ארגוני זכויות האדם. רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, על האמת, ועל השלום. שלשת אנשים האלה יצאו לשטח כדי לקיים מאמר זה מפרקי אבות – ואנו חשים שהכוחות הפועלים מתגדים לדין, אמת ושלום…
