מה הקשר בין פרשת השבוע "כִּי תָבוֹא", הצביעות הממסדית והאמת הפנימית של הנאבקים על זכויותיהם?
“דעה קדומה חבוטה עלתה במוחי
" הפסיקו את כל השנאה", צרחתי
שקרים שבחיים הכל שחור ולבן
דוברו מגולגולתי. חלמתי
עובדות רומנטיות על מוסקטרים
יש להן יסודות אי-שם עמוק בשטח
אה, אבל הייתי אז הרבה יותר זקן
עכשיו אני צעיר מכך לבטח.”
בוב דילן (1964) מתוך השיר “My back pages”
הזמר-המשורר בוב דילן מרד בקלישאות של "האמת הצרופה" של האקטיביסטים בשנות השישים וסלד מהשנאה שהביעו כלפי "המימסד" כאשר הם בעצמם היו למימסד. זה היה הרבה לפני שאחרים התחילו לבקר את הדיכוי החברתי-תרבותי והסגירות של אנשי שמאל (ממנו דילן סבל כיוצר). התופעה הזאת מונעת יכולת של אנשים לתקשר מימין ומשמאל ובין דתות. זאת בעיה ידועה בכל המערכות האידיאולוגיות, הָאֱמוּנִיּוֹת ובייחוד הדתיות. דילן הרגיז הרבה בכפירה הזאת שלו, אך לא חידש דבר בביקורת הזאת, כמובן, על אף הייחודיות שבקולו.
"אם שמוע תשמע"להלן דברים של ה"שפת אמת", רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905), שהיה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19:
"במדרש "אם שמוע תשמע" ( דברים רבה, ז,,ב' על פרשת בוא, דברים כ"ח,א) "אשרי ששמועתיו לי כי דלתותי דלת לפנים מדלת " (משלי ח' , ל"ד,) וכו' שדרש ששמועתיו – להיות מוכן תמיד לקבל ולהאזין דברי ה', יתברך. שיש בכל דבר קול ה' שכל דבר במאמר נברא ונגנז בו כח דבר ה' וזה שצריכין למצוא הארה הגנוזה כנ"ל. ויש פנימיות יותר ויותר עד אין שיעור. וזהו שכתוב "דלתותי" שלא יסבור שכבר בא להאמת רק לידע תמיד שעומד אצל הפתח. ודלת מלשון "דלות" שעל ידי זה נפתח לו דלת לפנים מדלת כנ"ל…וזהו שכתוב "שמוע תשמע שישמע הנשמע לו" – "צו דער הערין דעם דערהער" (יידיש – לשמוע את הנשמע). (שפת אמת, על פרשת "כי תבוא")
השפת אמת משתף אותנו בתובנה חסידית ידועה על בסיס מדרש רבה על הפסוק "שמוע תשמע" בפרשתנו. המדרש אומר לנו שאין לנו מונופול על האמת ויותר מזה אין לנו אפשרות להבין ולהתקרב אל האמת הפנימית-רוחנית של כל דבר בלא "דלות", קרי עניות הדעת, זאת אומרת צניעות וענווה.
כאשר אנו, כארגון של פעילי זכויות אדם דתיים, באים לפעול, עלינו לעשות זאת מנקודת התחלה כזאת, של פתיחות ומוכנות לשמוע. עלינו לשמוע את הכאב הבלבול והסבל, אך גם את האמת הפנימית של כל אדם אחר – של הנצרכים; אלו שזקוקים לתמיכתנו, אל מול אי-צדק. הנצרכים יכולים ללמד אותנו הרבה, אם נפתח את נשמותינו אליהם באמת ונכבד את האנושיות הטמונה בהם. שהרי כבוד ה' מצוי בכבוד כל כל אדם שנברא בצלם.
אנחנו יכולים ואף חייבים לפתוח את נשמותינו ולשמוע את קולם וכאבם של אלה שאנו כעת נאבקים מולם על דמותה של החברה הישראלית. אם לא נעשה זאת לא נוכל לחולל שינוי ולא נוכל להשתנות בעצמנו כדרוש. וזאת מהותה של התשובה – – להיות פתוח לשינוי ולשוב לאמת הפנימית של כל אחד מאיתנו, האמת הפנימית שממנה נשמע קול ה'.
שבת שלום!
הרב יחיאל גריינימן
(תודה לרב מרדכי גולדברג על הלימוד שהביא לתובנה הפשוטה והחשובה הזאת)