פרשת השבוע "בָּלָק": בין פרישת ארה"ב ממועצת זכויות האדם ובין נבואת בלעם ›

[דברי התורה נכתבים על דעת מחבריהם/ן ואינם מייצגים את הדעה הרשמית של רבנים למען זכויות האדם]

מהו הקשר בין הפרישה של ארה"ב ממועצת זכויות האדם, לבין נבואת בלעם?

דבר תורה לפרשת "בָּלָק"  2018 – תשמ"ח, 5775

הפרישה של ארה"ב ממועצת זכויות האדם של האו"ם עוררה דיון רב. אבל דבר אחד בטוח: ארה"ב מיקדה בצעד זה, את תשומת הלב העולמית על האפליה האבסורדית והמגוחכת נגד ישראל. אמריקה זיהתה נכון, שלעתים קרובות מדי, הדיבור על "זכויות אדם", משמש מַסְוֶה להתקפות פראיות על ישראל ורשיון להפעלת אנטישמיות. באופן טרגי, גם היהודים קפצו על העגלה הממהרת לבקר את ישראל ולהתרחק מהחיילים, שמגינים על גבולותינו מפני אויבים, שאין להם כל סימן או רצון לעשות שלום.

סיפור של בלעם

פרשת השבוע מספרת את סיפורו של בלעם, האיש שֶׁהִזְנָה, את יכולותיו הנבואיות והעניק אותן למלכים שביקשו לתקוף את העם היהודי. אנו מתבוננים בתערובת של אימה ושמחה כפי שהוא מתכונן לקלל את העם היהודי ומוצא את עצמו מוטרד על ידי אתונו; חיה מטומטמת שחושיה הנבואיים עולים על שלו. כפי שאמר פרשן המקרא במאה התשע עשרה, הרש"ר הירש: "הוא רוצה להביא חורבן של עם שלם בדבריו, אך נאלץ להודות כי זעמו הוא אימפוטנט, גם כאשר הוא מכוון נגד בעל חיים בלבד". (פירוש הירש למדרש כ"ג, כב).

בלעם מטפס על סלעים וגבעות, רק בכדי להביט על מחנה ישראל, ובתוך כך עוזר לנו למצוא את הפרספקטיבה לתאר את האומה שלנו. הוא מתאר אותנו כ"הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב."(במדבר כג, ט). הרב הירש מסביר כי העם היהודי יחיה בטריטוריה המוגבלת שלו ולא יחפש להפגין את כוחו, אלא להתמקד במשימה הרוחנית שלו.

בלעם והמלאך. תחריט עץ מכרוניקת נירנברג (1493)
By Michel Wolgemut, Wilhelm Pleydenwurff  [Public domain], via Wikimedia Commons

נבואת בלעם

רש"י רואה בנבואות בלעם, כחוזים את גורלנו, עם ששורשי אבותיו מצביעים על החוסן המוסרי שלו; עם שחייב לעמוד לבדו בהגנתו על העקרונות המוסריים, וכעם שיאריך ימים מעבר לאלו שמבקרים אותו [פרשנות רש"י, במדבר, כג', ט].

צריך אומץ לעמוד לבד. לא כל יהודי מצליח לעמוד בכך. בהתייחסותו לפסוק שלנו, הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה ראש ראש הישיבה של וולוז'ין במאה התשע-עשרה, מצטט שורה של דוגמאות היסטוריות שבהן יהודים התרחקו מעמם, ממסורתם ומתרבותם, בכדי למצוא חן בעיני אומות אחרות. בכל דוגמא שכזאת, הם מצאו את עצמם בנקודת ההתחלה, כשאומות העולם דחו את התחנפותם.

ידידי אלי אוביטס, שהיה דובר צה"ל, לפני שהתמנה למנכ"ל רשת "לימוד יהודי", אמר לי שהרבנות הצבאית של ישראל קבעה כי במקרה הצורך, דוברים צבאיים יכולים לעבוד בשבת, משום שמלחמת המילים היא מרכיב חיוני בהגנה על ישראל.

כאשר ישראל נמצאת תחת מתקפה מתמשכת ובלתי מעורערת של חמאס, חיזבאללה, סוריה ואיראן, פעילי זכויות האדם היהודים לוקחים על עצמם תפקיד כפול. כמו תמיד, עלינו להגן על זכויות האדם ולקדם אותן בכל רחבי הארץ, אבל סדר היום של זכויות האדם שלנו צריך גם לתת עדיפות להגנה על זכותם של הישראלים לחיות בביטחון.

הרב סילבסטר. תמונת פייסבוק.

הרב סילבסטר. תמונת פייסבוק.

בלעם מזהיר אותנו כי הביקורת הציבורית על ישראל היא לעתים קרובות כל כך, לא נדרשת, לא מכובדת ולא הולמת. עלינו לעמוד מאוחדים כעם השוכן לבדו; השואפים לחיות בשלום במולדתנו ההיסטורית.

שבת שלום,

הרב גדעון סילבסטר

 

בתמונה למעלה: "וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן-הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת-הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ."— ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק כ"ג בלעם, האתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626.  [Public domain], via Wikimedia Commons

אודות הרב גדעון סילבסטר

הרב גדעון סילבסטר משמש כרב ישראלי של איחוד בית הכנסת הבריטי. הוא כותב את הדוקטורט שלו בנושא רבנים בגדה המערבית שעוסקים בדיאלוג עם הפלסטינים.