טענות ומענים על אודות הכפר הפלסטיני סוסיא – חולשת טיעוני מבקשיי הרס הכפר ›

בתמונה: תצלום אוויר המראים את מידת הקרבה בין התנחלויות ליישובים פלסטינים – באדיבות דרור אטקס.

המבקשים להרוס את הכפר הפלסטיני סוסיא ולגרש את תושביו, מעלים מספר טענות על מנת להצדיק את עמדתם ולטעון נגד הכפר. ברצונינו להתייחס לטענות הללו:

1. מעולם לא היה שם כפר, טוענים המתנגדים. מבחינתם מדובר במקבץ מבנים חדש יחסית ובלתי חוקי. עובדה ש: א. לא רואים כפר בתצלומי אוויר ישנים, וב. שתושבי הכפר רשומים במרשם האוכלוסין בכלל בעיירה יטא. ג.  לתושבים שטוענים כי מגוריהם מהווים כפר יש בכלל בתים בעיירה יטא.

• תשובה:

ובכן, אפילו פליאה אלבק, המשפטנית הבכירה שעבדה בשירות המדינה ופעלה להעביר כמה שיותר אדמות להתנחלויות, סותרת טענה זו. אלבק המנוחה, הנחשבת ל"אם ההתנחלויות", הכירה בחוות דעת רשמית שהוגשה לבית המשפט הן בקיומו של הכפר הפלסטיני סוסיא והן בבעלות תושביו על אדמות הכפר ועל האדמות החקלאיות הסמוכות. חוות הדעת נכתבה כבר ב-1982, בטרם קמה אפילו ההתנחלות סוסיא ובטרם הייתה מחלוקת על קיומו של הכפר הפלסטיני. עדויות רבות נוספות תומכות בקיומו ההיסטורי של כפר שקדם לכיבוש הישראלי. זה נכון שחלק מתושבי הכפר היו עוזבים במשך מספר חודשים לשנה לאזור יטא לצורכי חקלאות. אבל אפילו המומחה מטעם המדינה והמתנחלים, יעקב חבקוק, שאנו חולקים על הדיוק של עדותו, עדיין מתאר כי התקיימה בעבר בסוסיא הפלסטינית התיישבות מאורגנת של מי שחיים במקום 7 חודשים בשנה, כל שנה, ו-5 חודשים חיים במקום אחר, בשל צרכי החקלאות. אפילו חבקוק מתאר מערות קבועות ומוסדרות שהוסבו למגורים והיו שייכות למשפחות ספציפיות וחיים מוסדרים של כפר. כלומר אפילו תיאור לא-מדוייק זה, המתעלם מגרעין של תושבי הכפר שגר בו כל השנה, עדיין מצייר תמונה של כפר בתרבות של אורח חיים מסורתי הרווח באזור זה של ספר המדבר הדל במים. בזמנו אורח החיים הזה היה הכרחי בשל המחסור במים והיעדר תשתית מים מודרני או אפשרות לרכוש מים ממיכליות.

חוות דעת של פליאה אלבק על סוסיא הפלסטינית

א. תצלומי אוויר לא מראים את הכפר משום שתושביו, כמו רבים מתושבי האזור העניים, חיו במערות טבעיות, מתחת לאדמה. לאחר שגורשו תושבי סוסיא הפלסטינית מכפרם שהוכרז כ"אתר ארכיאולוגי" ב-1986, הם עברו לגור באדמותיהם החקלאיות הסמוכות, גם כן במערות – כלומר מתחת לקרקע. רק לאחר גירוש נוסף ב-2001, לאחר שצה"ל אטם את מערותיהם, ובג"צ אפשר להם לשוב לאדמתם אך לא היה להם מקום לגור, הם נאלצו לבנות מעל הקרקע: פחונים ואוהלים. זוהי "הבנייה הלא חוקית", המדוברת שנראית בתצלומי האוויר החדשים יותר. אין פה הוכחה לאי-קיומו של כפר, אלא ראייה לאי הכרה בזכות לבנות ולאטימות לחייהם של מאות בני אדם.

ב. הטענה על מרשם האוכלוסין בכלל תמוהה. כשכפר איננו מוכר, הוא לא קיים מבחינת מרשם האוכלוסין בו שולט המינהל האזרחי של צה"ל. המינהל האזרחי לא יכול לרשום כמקום מגורים כפר שאיננו קיים מבחינתו. וכך רשם המינהל האזרחי את כל תושבי הכפר סוסיא כתושבי העיירה הסמכוה יטא. אז רשם, נכון, אבל מציאות החיים שונה מהרישום.

ג. אכן, למספר משפחות בכפר סוסיא יש בתים קטנים גם בעיירה יטא וקשרי משפחה בעיירה. זה אינו ביתם העיקרי, לרוב גרים בבתים ביטא הקשישים המתקשים להתמודד עם תנאי החיים הקשים בסוסיא נטולת התשתיות. המדובר בבתים קטנים ועלובים שלא יכולים להכיל את כל בני המשפחה הגרים בסוסיא ושלא נועדו למגורי כל המשפחה. לחלק מהמשפחות בסוסיא אין אפילו את זה. לטעון שזו ראייה לכך שהם תושבי יטא זה ניצול של אורח חיים ייחודי כדי לקדם שלילת זכויות. והעובדה שלאנשים יש בית נוסף איננה עילה לשלול את זכותם לאחד מהבתים, בוודאי שלא בהקשר של אוכלוסייה ענייה שזקוקה לפרישה הגאוגרפית הזו מטעמים חקלאיים – חקלאות ממנה הם מתקיימים.

2. לא ייתכן שיקום כפר ערבי קרוב כל כך להתנחלות, מדובר בסכנה בטחונית, טוענים המתנגדים לקיומו של הכפר הפלסטיני סוסיא.

• תשובה:

מרבית מקרי האלימות באזור הם של מתנחלים אלימים הפוגעים בפלסטינים – אז אולי, לפי ההיגיון הזה, לא ייתכן לקיים התנחלות כל כך קרוב לכפר פלסטיני? בנוסף, המדינה וצה"ל האמון על הביטחון באזור כלל לא מעלים שיקולים ביטחוניים בבואם לטעון נגד הכרה בכפר הפלסטיני סוסיא.

בכל אופן בין הכפר הפלסטיני סוסיא להתנחלות סוסיא ישנו מרחק של כ-570 מטר בקו אווירי. לפי החוקר דרור אטקס ישנן התנחלויות רבות הנמצאות בצמידות רבה יותר ליישובים פלסטיניים מבלי שעלתה דרישה למחוק אותם  – למשל ההתנחלות גבעון החדשה סמוכה לכפר הפלסטיני בית איג'זא (מרחק מדופן לדופן – 20 מטר); ההתנחלות הר אדר סמוכה לגוש הכפרים הפלסטיניים בידו-קטאנה (מרחק מדופן לדופן – 95 מטר); מעלה אדומים סמוכה לאל עזרייה (מרחק מדופן לדופן – 325 מטר); עפרה סמוכה לכפר הפלסטיני עין יברוד (מרחק מדופן לדופן – 130 מטר); פסגות צמודה לאל-בירה ורמאללה (מרחק מדופן לדופן – 85 מטר); קריית ארבע צמודה לחברון (מרחק מדופן לדופן – 55 מטר); ההתנחלות שערי תקווה ממוקמת בקרבת הכפרים הפלסטינים עזון עתמה ובית אמין (מרחק מדופן לדופן – 30/90 מטר); וההתנחלות תומר סמוכה לכפר הפלסטיני פסאיל (מרחק מדופן לדופן – 265 מטר). מדוע דווקא המיקום של סוסיא הפלסטינית, שבאופן יחסי היא מרוחקת יותר מההתנחלות סוסיא, נחשב כבלתי מתקבל על הדעת?

***