התכנית האסטרטגית של רבנים למען זכויות האדם לשנים 2018-2021 ›

1. תוכן עניינים

2. הקדמה

3. סקירה

4. חזון הארגון ועקרונות יסוד

5. הצהרת מטרות

6. מבנה הארגון ופעילותו

7. קהלי יעד

8. אסטרטגיה לארגון

9. פרוט תכניות למחלקות

2. הקדמה

התכנית המוצגת כאן משתלבת בעשיית הארגון שלנו, שפועל כמעט שלושים שנים. הארגון פועל רוב השנים מתוך הכרות עומק של חבריו, חברי הועד המנהל וחברי הצוות עם חזון הארגון והתכנים שהארגון מגשים. בתכנית המוצגת כאן, נגדיר את הארגון במספר מילות רקע, נציין את מטרות הארגון ויעדיו הכלליים, תיעדופים אסטרטגיים כלל ארגונים – שהסתמנו בעקבות שיחות רבות ודיונים פנים ארגוניים, בשיתוף עם גורמים חיצוניים שרואים בעצמם תומכים בארגון. נסכם במספר מילים מצומצם לגבי המחלקות השונות (תחומי הפעילות השונים).

התכנית מתייחסת לשנים 2018-2021.

3. סקירה

העמותה נוסדה בשנת תשמ"ט (1988) במטרה להשמיע את קולה של המסורת היהודית ולפעול בתחום זכויות האדם. מטרת הארגון "לשמש מוקד לפעילות של רבנים מכל הזרמים למען שמירה על זכויות האדם, חינוך הציבור לכבוד זכויות האדם, מתן צדקה לנזקקים, העמדת יעוץ דתי, חברתי ומשפטי בנושאים הקשורים בזכויות האדם לרשות הציבור", כפי שנכתב במסמכי היסוד.

כיום מונה העמותה כמאה וחמישים חברים – רבנים ותלמידי רבנות ממגוון זרמים. על מנת ליישם את מטרותיה פועלת העמותה לקידום זכויותיהם של השכבות המוחלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל, של פלסטינים וכלל בני האדם בשטחים הכבושים, של אנשים החיים בעוני, מבקשי מקלט ועוד. הארגון משמיע קול יהודי דתי בציבוריות הישראלית ומעלה את מודעותם של קובעי המדיניות בישראל בנושאים אלה, למען קידום השמירה על זכויות האדם ברוח המסורת היהודית. מאז ייסודו, השתתפו עשרות אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.

הארגון פועל לשקף את תפיסת חבריו וחברותיו לפיה כיהודים אנו מחויבים להתריע על עוולות הנגרמות לכל אדם באשר הוא, תפיסה המבוססת על האמונה שהאדם נברא בצלם האל, ולפעול למניעת עוולות אלו.

הארגון שואב את תפיסתו האידיאולוגית מהמסורת היהודית. לצד המאמץ למנוע הפרות של זכויות האדם, העמותה מנגישה אל השיח הציבורי בישראל את הבנת חברי הארגון את המקורות היהודיים. בתקופה שבה הקריאה הקנאית של המסורת היהודית נשמעת ברמה, רבנים למען זכויות האדם נותנים ביטוי לאחריות היהודית המסורתית לשלומם ולרווחתם של הזר, השונה, החלש, הגר, האלמנה והיתום.

הארגון מחולק למחלקות שפיתחו מומחיות בתחומי פעילותן: זכויות האדם בשטחים הכבושים, צדק חברתי, חינוך לזכויות אדם, מחלקה משפטית, פעילות על מחלקתית כמו עבודה בינדתית, ועוד, וכן מחלקות רוחביות לעשיה זו: תקשורת, קידום מדיניות, גיוס כספים וניהול.

4. חזון הארגון ועקרונות יסוד

מדינת ישראל הפועלת לאור חזון הנביאים לצדק ולחברה מוסרית.

הארגון:

• ארגון רבני: חבריו וחברותיו הם/ן רבנים/ות, מנהיגי דת יהודיים/יות.
• ארגון ציוני: אנו מאמינים כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי.
• במוקד העשיה של הארגון דמותה המוסרית של מדינת ישראל – זכויות האדם בישראל ובשטחים שבשליטתה.
• בכוונתנו לקרב את המדינה  לערכים שבוטאו במגילת העצמאות:

תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

ערכי היסוד:

• אהבת האדם: "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו אבד עולם מלא. וכל המקים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קים עולם מלא". סנדהרין, ד', ה.
• אהבת תורה: ללמוד וללמד.
•  אהבת ציון.
• אהבת עם ישראל- כל ישראל ערבים זה בזה
•  קול שופר: "כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס עלאנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו". (שבת נד ע"ב).
• תיקון העולם: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז, כ)
• קידוש השם: "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי. כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.(משנה תורה להרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה, הלכה א)
• שלום: "בקש שלום – ורדפהו!" (תהילים לד).
• ראית הנושא של זכויות האדם כערך מרכזי גם בביטויו בדין הבינ"ל והישראלי.

5. מטרות הארגון

לרבנים למען זכות האדם יש שתי מטרות מרכזיות:

• למנוע ולמזער הפרות זכויות האדם בישראל ובשטחים שבשליטתה.
• קידום דמותה המוסרית של מדינת ישראל – להיות מצפן רבני במדינת ישראל ולהקרין מכך לעולם כולו.

6. מבנה הארגון ופעילותו

הארגון נתמך רעיונית וכספית באלפי רבנים מרחבי העולם, שמייחלים למדינה שבבסיסה ערכים המכבדים זכויות האדם לאור המסורת היהודית.

חברי/ות הארגון הם רבנים/ות משלל זרמים, אזרחים ישראלים, החיים בארץ.

באסיפה השנתית נבחרים/ות הועד המנהל של הארגון ויו"ר, וכן גזבר/ית וועדת ביקורת. כל אלה בעלי תפקידים סטטוטוריים.

ועדות חברים נוספות הנחשבות לפעילות הן ועדת תקשורת, שתפקידה לתת כיוונים כלליים לגבי הקו התקשורתי – ליזום ולאשר טקסטים שיוצאים בשם הארגון, וועדת תקציב, שעוקבת אחר תיעדופים תקציביים ומצב הכספים של הארגון.

פעילות הארגון מופעלת ומבוצעת באמצעות חברי הצוות שנבחרו לכך. הפעילות מאורגנת בתחומי התמחות, הנקראים בארגון מחלקות. בראש כל מחלקה עומד/ת מנהל/ת, שאחראי/ת ישירות לפרויקטים השונים שבתחום המומחיות שלו/ה.

7. קהלי יעד

בהיות חברי וחברות הארגון רבנים/ות, מנהיגי/ות דת יהודים, הרי שקהילותיהם/ן הם/ן קהלי יעד ראשונים ואפשריים, כמונהגים על ידי המבקשים קיום יהודי המכבד את זכויות האדם. בנוסף אנו פונים להשפעה על קהלי יעד מרכזיים: המשוכנעים הפאסיביים, דתיים מזרמים שונים המחויבים לזכויות האדם, וכלל הציבור המתון.

קהילות אלה, הן קהל היעד הבסיסי של הארגון וממנו, מצופה להקרין החוצה, לכלל הציבור במדינה.

קהילת המוטבים של הארגון היא כלל האוכלוסיה החיה בארץ ובשטחים הכבושים.

כל זאת על מנת לקדם חיים במדינה שמכבדת זכויות האדם לאור המסורת היהודית.

8. אסטרטגיה כוללת לארגון

העבודה היומיומית באקטיביזם ישיר היא הקול הדומיננטי שיוצא מהארגון. על מנת להרחיב את ההשפעה בציבור הישראלי, על הארגון לחדד את קולו הרבני היחודי בציבוריות הישראלית, ולתת לו יותר נוכחות ביצוג הארגון.

להלן בנקודות:

• כתיבה רבנית נרחבת יותר מצד חברי הארגון, בנושא זכויות האדם, וזאת מעבר לדבר התורה שהארגון מפרסם מידי שבוע. כתיבה שתוכל להביא לידי ביטוי ברבדים שונים את גישת החברים בנושא, ותוכל לעניין אנשים שיהדות היא שפתם.

הנכחת המודעות להפרות זכויות האדם, באמצעות הקול היהודי הקורא בעד הזכויות. בכך לנתק בין הזיהוי שקיים היום בין הכיבוש הדיכוי והניצול לבין היהדות, ולהשמיע את קולה של היהדות המקדמת זכויות האדם.

• הארגון כמטריה רחבה: חשוב כי הארגון ישמיע קולות מגוונים של עמדות, שרבנים/ות מזרמים שונים יהיו חברים/ות ויתרמו במתן השקפתם/ן הדתית מתוך עולמם/ן. החשיבות המרכזית היא בכך שהארגון ישתמש בשפה יהודית ומקורות יהודיים בהתייחס לנושאים השונים.
• יש להרחיב את שורות הארגון, ולהצליח לקבל יותר רבנים עם השפעה בציבוריות הישראלית. כרגע הרבנים האורתודוכסים הם מיעוט בארגון, עם זאת, יש להם נוכחות נרחבת בקהל היהודי ישראלי בארץ, שהוא קהל היעד המרכזי.
• חשיבות לפעילות העמותה בתחומים שונים הקשורים לזכויות האדם, כפי שמשתקפת בריבוי תחומי הפעילות כיום, בתוך ישראל ובשטחים. בכל הנושאים, על הארגון להעביר מסר ברור בנושא זכויות האדם.
• לשמור על היות הארגון  גשר לקהל שהיהדות קרובה לחייו וחפץ במימושה לאור השמירה על זכויות האדם.

9. פירוט התכנית במחלקות
   • מחלקת צדק חברתי

מטרה:

– קיומה של מדיניות בנושא עוני למדינה, המיטיבה עם החיים בעוני ומקדמת זכויות חברתיות וצדק.

– שמדיניות זו תהיה רב מימדית ותבנה יחד עם אנשים שחיים בעוני.

"הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ישעיהו נח' ז')

יעדים להשגה בשלוש שנים הקרובות:

• להמשיך להיות גורם מוכר בשל מומחיותו בתחום, למקור ידע למחוקקים ולפעילים חברתיים.
• לקיים את היום הבינלאומי למאבק בעוני בכנסת מדי שנה
• לעקוב אחר הצעות חוק ממשלתיות מדי מושב כנסת
• ליזום הצעת חוק או שינויי מדיניות
• להגיב להצעות חוק/שינויי מדיניות
• להגיב לפרסומים רלוונטים לעוני כמו דו"ח העוני של ביטוח לאומי.

אמצעים:

• הפעלת מרכז הזכויות של רבנים למען זכויות האדם בחדרה
• הפעלת קבוצת פעילות של אנשים החיים בעוני בחדרה
• העברת הכשרות במרכזי עוצמה
• מעורבות והובלה בפורום למאבק בעוני ובפורומים בנושאים שונים.
• פעילות ציבורית ותקשורתית של המחלקה.

• מחלקת חינוך

כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר: חבקוק, ב';ג'

מטרה: חינוך לזכויות האדם לאור המסורת היהודית:

יעדים:

לעורר מודעות בקרב הציבור הישראלי לגווניו לקשר שבין יהדות לבין זכויות האדם.

לחנך לחשיבה ביקורתית בתחומי חיים שונים: חברה, כלכלה, יחס ל"אחרים" בחברה וכו' אשר תעודד את המתחנכים לאקטיביזם בחברה.

להביא את הארגון למקום של נראות בחברה הישראלית, ולהפוך אותו לרלוונטי עבור הציבור בישראל.

אמצעים

• הרחבת המעורבות של הארגון בחינוך מנהיגות העתיד – תלמידי מכינות קדם צבאיות בפרויקט מסכת עצמאות – הגדלת מספר המכינות בהן אנו פעילים.
• בית מדרש לרבנים ולתלמידי רבנות.
• הרחבת המעורבות של הארגון בהנחיית סטודנטים לידע בתחום זכויות אדם באמצעות בתי המדרש הכנסת התכנית של בתי המדרש למוסדות השכלה גבוהה נוספים.
• שווק סיורי זכויות האדם שהמחלקה עורכת לקהל הרחב.
• בית מדרש – מדרסה – במסגרת העבודה הבינדתית.
• פרסום שיעורים לקהל הרחב.
• פיתוח תכניות לימוד.

• מחלקת שטחים

מטרת המחלקה למזער הפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים באזור C. במצב הנתון אין מעמד אזרחי לתושבי השטחים, והריבון עליהם הוא הצבא.

העבודה מפוצלת לשני יעדים מרכזיים:

• הקלה על יותר חקלאים פלסטינים לעבוד את אדמתם.
• מיזעור של הפרות זכויות האדם.

[בימים בהם נכתבה התכנית, האוירה הקיימת בימים אלה בשטחים היא ציפיה לשינויים עולמיים שונים. התכנית שלנו מתיחסת בהכרח למציאות הקיימת, ולא נשענת על ספקולציות מדיניות].

אמצעים

שיפור היחסים עם הרשויות לשת"פ בדאגה לחקלאים, על מנת שהרשויות ימלאו תפקידם כריבון בשטח שאחראי גם לפלסטינים בשטח.

המשך הרחבת מספר הכפרים שפונים אלינו ומספר החקלאים.

הרחבת מספר הפלסטינים שרואים בנו כתובת לעזרה בהגנה על זכויות האדם שלהם.

• מחלקה משפטית

1)         מטרה:

• שימוש במערכת המשפט הישראלית למיזעור פגיעה בזכויות האדם בשטחים הכבושים, אזור C.

2)         יעדים:

• מזעור הפרות זכויות המגובות משפטית במערכת המשפט בשטחים .
• חשיפת הציבור הישראלי לעוולות אלה.

3)         אמצעים:

• איסוף נתונים ובחינתם מבחינה משפטית.
• חשיפת הדברים בפני הציבור הישראלי
• עתירות לבג"צ, ארבע לפחות בשנה, לאחר מיצוי הליכים מול רשויות הצבא.

אמצעי רוחב

• תקשורת

מטרה

הרחבת המודעות לזכויות האדם והתמיכה בעקרונות אלו; לצד חיזוק התפישה שיש קשר בל ינתק בין אמונותנו היהודית ועקרונות של זכויות האדם. השמעת קול רבני, רם ככל הניתן, בתחום זכויות האדם לאור היהדות בציבוריות הישראלית.

יעדים

• העלאת החשיפה החיובית של רבנים בתקשורת והבאת קול יהודי-רבני ופרו-ישראלי המכיר באתגרי הביטחון ובמצוקות הצד הישראלי, אך מחוייב לזכויות האדם ולביקורת לא-מתפשרת בסוגייה.
• העלאת החשיפה הזו ברשתות החברתיות.

אמצעים

שימוש מושכל באמצעי הדוברות מול המדיה הממוסדת וברשתות החברתיות. מיסגור מקדם של סוגיות; שימוש בתקריות שטח ותיעודים חזקים המקבלים חשיפה רחבה בתקשורת על מנת להכניס מסרים שונים. שימוש בטורי דעה.

• קידום מדיניות

מטרה

קידום מדיניות וחקיקה המקדמת זכויות אדם וצדק חברתי לאור המסורת היהודית.

אמצעים

הופעה וייצוג העמותה בדיוני ועדות הכנסת, בנושאים שונים שעל סדר היום. הובלה, ליווי ובלימה של הצעות חוק במגוון נושאים וסוגיות תוך שימוש במגוון כלים פרלמנטריים. קידום קשרים עם חברי כנסת, ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, פורומים וקואליציות. כתיבת ניירות עמדה, מסמכי לובי, ומסמכי רקע לקראת דיונים, לרבות ייזום ותגובה לאייטמים תקשורתיים ועבודה משותפת עם מחלקת תקשורת. ניהול שיתופי הפעולה עם פורומים וקואליציות קבועות, כגון: פורום דיור ציבורי, הפורום למאבק בעוני, הפורום לביטול חוק ההסדרים, פורום ההסדרה, הקואליציה להתחדשות עירונית חברתית ועוד.

• גיוס כספים

מבוא:

מקורות גיוס הכספים של הארגון היו: א. גיוס המונים המבוסס על קהל בעיקר אמריקאי ומעט אירופאי וישראלי, ב. קרנות וכנסיות, ו-ג. ישויות מדיניות זרות.

כיום, משבר הפליטים באזורנו ועלית טראמפ מיזערו את התרומות מישויות מדיניות זרות והקטינו מאד את ההכנסות מגיוס המונים בארה"ב.

מטרה:

• הגדלת ההכנסה הכללית
• עליה בתרומות חוזיות רב-שנתיות
• הרחבת התורמים הפוטנציאלים בקהלים חדשים (כנסיות, קרנות, תורמים פרטיים).

אמצעים:

• השקעה בשותפים קיימים: קרנות קיימות, קשרים עם אלפי שותפי דרך בחו"ל, רבנים, קהילות ותורמים שדמותה המוסרית של ישראל חשובה להם.
• קשרים עם נציגי ישויות מדיניות זרות.
• כתיבת דו"חות וחומרים ידידותיים לקוראים, ברושורים, תמונות ועדכונים ברצף, כפי שנעשה כחלק מעבודת הארגון השוטפת.
• הרחבת הקרנות אליהן אנו פונים – גישה למאגרי מידע.
• גיוס רב שיכול להיות דמות ציבורית מגייסת כספים לארגון (נשיא).

• ניהול.

מטרה: מערך ניהולי המאפשר לקדם את מטרות הארגון ולממש את היעדים שלו באופן אופטימלי, תוך ניצול יעיל של משאבים (כסף וכח אדם) וגידול בעשייה.

1)     משאבים חומריים:

יעד ראשון: לקדם מצב שבו למעלה מ-50% מהכנסות הארגון הן הכנסות כלליות.

יעד שני: הגדלת הכנסות מקרנות ויחידים בארץ.

יעד שלישי: שדרוג אמצעי התקשורת פנים ארגוניות במהלך השנתיים הקרובות.

יעד רביעי: סביבת עבודה מזמינה ומושקעת.

יעד חמישי: איתור מנהיג דתי, רב, לארגון.

2)    משאבים אנושיים:

חברים:

• יעד ראשון: צרוף לארגון של חברים ישראלים חדשים מכל הזרמים ומקהלים חדשים.
• יעד שני: להגיע לעליה שנתית במספר החברים.

 ועד מנהל:

• יעד: מעורבות / שותפות גדולה יותר של הועד בארגון, בישיבות, ובהחלטות. יצירת מצב בו כל חבר/ת ועד מנהל מלווה פעילות ארגונית באופן קבוע.

צוות:

• יעד ראשון: העסקה הוגנת לכל עובדי הארגון.
• יעד שני: יצירת אחווה / תחושת שייכות ושותפות, בין ראשי המחלקות, ובהמשך לכל העובדים: היות ומדובר בארגון "כיפה" בו יש תחומים רבים שהנגיעה ביניהם היא ברמת החזון, וההתרמה ההדדית המקצועית בין המחלקות היא שולית, לקרב באמצעות אירועי תוכן (דוגמא: הצגה, הרצאה, השתתפות קולקטיבית בפרויקט).
• יעד שלישי: שדרוג רמת הניהול בארגון: לדוגמא: לחנוך מנהלי מחלקות למצב בו הם מנהלים את תקציב המחלקה אותה הם מנהלים.
• יעד רביעי: הרחבת היקפי המשרות והוספת משרות חדשות: העברת צוות בכיר להיקפי משרה גבוהים יותר וקליטת כ"א חדש. ס"ג לשנתיים הקרובות, בשדרה המרכזית של צוות הארגון, מעבר להרחבת פרויקטים.

"לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה".