בדבר תורה לפרשת השבוע "בַּמִּדְבָּר" וחג מתן תורה, הרב יחיאל גריינימן שואל מדוע קיבלנו את התורה דווקא מחוץ לארץ המובטחת? הוא גם מביא את ההתייחסויות השונות של חז"ל לשאלה וגם קושר אליה את התגיירותה של רות, שנעשתה מחוץ לארץ-ישראל. מתוך כך הוא מסביר את הרלבנטיות של שאלה זאת למעשינו בשטחים.
הסמיכות של פרשת "במדבר" וחג השבועות (הנקראת גם בתפילותינו "זמן מתן תורתנו" על פי חז"ל) מזמינה בעיני חשיבה על הקשר בין מקום מתן תורה במדבר ומהות האירוע הזה. אין זה מקרה – והרבה עומדים על כך בין הפרשנים – שתורה נתנה במדבר. ואם נתייחס גם לדרשה הידועה של חז"ל לגבי קבלת התורה מפסוק במגילת אסתר ("קיימו וקבלו") נראה שאף המחויבות האמיתית של עם ישראל לתורה התקיימה בגולה (ולא זאת המדומה ליד הר סיני, שהופרה מיד בעגל הזהב, על אף שנאמר "נעשה ונשמע").
כפי שנאמר לעיל, הדרש הידוע במסכת שבת קושר, בין קבלת התורה במעמד הר סיני ובין הקבלה המתוארת בסיום מגילת אסתר:
"ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר (בבלי שבת פח ע"א).
זאת אומרת, שני צדי הקשר הזה: הנתינה והקבלה אינם בארץ ישראל בכלל, אלא במקום אחר. מדוע? מה יש ללמוד מכך?
המדרשים הבאים מסבירים מדוע עם ישראל קיבל את התורה דווקא במדבר:
יתנה תורה דימוס [=באופן חופשי] פרהסיא [=קבל עם] במקום הפקר. שאלו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים [בני ישראל] לאומות העולם: אין להם חלק בה, לפיכך נתנה דימוס פרהסיא, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל. (מכילתא דרבי ישמעאל לפרשת יתרו, פרק יט, א, מסכתא דבחדש)
מדוע קוראים במגילת רות בשבועות?"במדבר סיני – בשלושה דברים ניתנה תורה: באש, במים, במדבר.
באש, דכתיב: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט, יח). במים, דכתיב: "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" (שופטים ה, ד). במדבר, דכתיב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (במדבר א, א). ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? לומר לך, מה אלו חינם לכל באי עולם, אף התורה חינם לכל באי עולם. וכן הוא אומר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה, א). ולמה במדבר? לומר לך שאין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר." (פרוש רבנו בחיי בן אשר על ספר במדבר, פרק א, פסוק א)
"משמעות דברי מדרש אלה ברורה מאד, להוציא מלבם של אותם הסוברים כי עבודת-ה' מותנית בארץ ישראל, אולם לא כך היא, אלא התורה ניתנה לאדם באשר הוא אדם, ולא באשר הוא בן ארץ ישראל או בן מקום אחר…"
"דבר זה צריך להיאמר בחריפות כלפי כל אותן יהודים כשרים רבים, אשר בתמימותם משקיעים מאמצים להפוך את עם ה' לעם הארץ…"
"כשם שהכרת ה' בידי אברהם אבינו שהוא ראשית ההיסטוריה של עם ישראל, ארעה מחוץ לתחומי ארץ-ישראל, אף מתן תורה ארע מחוץ לארץ ישראל, ואין ספק כי בעובדה זו גלום עניין רב מאד, ללמדנו כי עניין קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות אינם עניין טריטוריאלי. זהו עוד אחד מן הפנים שיש לעובדה של מתן התורה במדבר" ישעיהו ליבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, כתר, ירושלים (תש"ס). עמ' 291–292
אין זה מקרה שקוראים דווקא ממגילת רות בשחרית של חג השבועות, "זמן מתן תורתנו", כי אף רות המואבייה קיבלה על עצמה את תורת ישראל, כמו שעשו גרים רבים במשך הדורות. היא עשתה זאת אף כאשר היא מחוץ לארץ-ישראל. היא עשתה זאת כמעשה חסד ומחויבות אישית לנעמי, עמה ואלוקיה.
המסר האוניברסאלי של מעמד הר סיני במתן תורה ובקבלתו בהמשך הדורות כרוך ביכולת האדם מישראל להתחייב לתורה באמת ולפתוח את הלב לאחר, כפי שמצוי בגישה הפילוסופית-תיאולוגית של הוגי דעות כמו מרטין בובר ועמנואל לוינס הכוללת: הכרה וקבלת האחר האולטימטיבי, – ה'. גישה זאת קשורה בהכרח בהכרת האחר האנושי, לקבלו ולהעניק לו\ה, את כל הכבוד הראוי לאדם, באשר הוא אדם.
הדבר הזה אמור לתת את אותותיו גם על יחסו של עם ישראל לעמים אחרים, כאשר חייבים לזכור שיצאנו כעם מעבדות לחרות, כפי שנאמר בדיבר הראשון "אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים" וכמובן חל העיקרון הזה על המשך התורה הנגלית במעמד הר סיני בהם הדיבר "אל תרצח". כבוד האדם וחירותו הינם ערכים המצויים בלב לבה של תורת ישראל. האם מעשינו בשטחים היום כפופים לערכים הללו?
תורה נתנה במדבר כי היא, כפי שאומר לייביביץ למעלה, ניתנה לאדם באשר הוא אדם. תורה המצטמצמת בלאומנות צרה, או משמשת ככסוי או עילה לכוחנות שלטונית איננה תורת ה', כי אם זיופה לצורך האדם, קרי בעצם עבודה זרה. תורה כזאת אין בה קיום ממשי או ערך דתי לאורך זמן, אף בארץ ישראל.
תורה הרגישה לזכויות היחיד ובראש ובראשונה האחר ומקבלו\ה יכולה להתקיים לדורות בכל מקום, כי זאת התורה שניתנה לנו בסיני. האם נקבלה?
הָא בְּהָא תַּלְיָא.
שבת שלום
הרב יחיאל גריינימן
