![By Bachrach44 [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], from Wikimedia Commons](https://archive.rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/2018/05/Etrog_plants_at_kfar_chabad_with_growing_etrogs-500x300.jpg)
פרדס אתרוגים בכפר חב"ד שאינו מעובד בשנת השמיטה, וצמחו בו עשבים שוטים. מקור : By Bachrach44 [CC BY-SA 3.0], from Wikimedia Commons
מנוחת האדמה, בשנת השמיטה, הופכת בדבר התורה של הרב מירי גולד לפרשת "בְּהַר" לעבודה יומיומית. הזכאות לארץ הקודש, אינה טמונה בהבטחה של האל, אלא בחידוש זכותינו להלך עליה. קידום השלום, מערכת בטחון חברתית ומערכת בריאות נאותה, הינם ערכים חשובים בברית בין העם לבין אדמתו.
בפרשת השבוע "בְּהַר" אנו ממשיכים ללמוד על מעגל מקראי קודש, עם מערכת של שבתות: שבת בסוף השבוע; שבועות, בסיום שבעה שבועות; והחודש השביעי, תשרי, מלא בחגים קדושים מראש השנה עד סוף שמחת תורה. כאן אנו מכירים לראשונה את שנת השבתון, שנת השמיטה, והיובל, המגיע לאחר "שבוע" של שנות שבתון. מסר השבתון היה שהארץ שייכת בסופו של דבר לאלוהים ולא לבני אדם. "כשם שחרות היחיד היה יסוד בסיסי של התורה, כך גם חרות האדמה מבעלותו המוחלטת של האדם." (פ. פרלס) התורה מכשירה את בני ישראל לכניסתם לביתם החדש בישראל.
בהפטרה. ירמיה נמצאת בכלא, בשנת 587 לפני הספירה, שנה לפני חורבן הבית הראשון, לפני הגירוש לגלות בבבל. הנביא מייחס את האסון הזה לעובדה שהיהודים, שבורכו בארץ חלב ודבש, לא הלכו בדרך אלוהים. לכן הגיעו ההרס והמכות של החרב, הערוב והמחלות. אף על פי כן ירמיה היה מלא תקוה מתמדת שאלוהים יעזור להביא עתיד טוב יותר. לכן הוא קנה אדמות עבור הדורות הבאים, כי הוא האמין באלוהים. על אף שבמבט ראשון נראה שהוא רצה רכוש ונחלה לעצמו, בניגוד למסרים של הפרשה, האמת היתה שהוא אישר מחדש שהזכות להחזיק ולעבוד את הארץ (אפילו לזמן קצר). בתמונה הגדולה של הזמנים, הארץ תהפוך לכזאת, רק בתנאי שתושבי הארץ יפגינו מעשים של צדק והתחשבות באחר, בהתאם למצוות התורה.
השמיטה הופכת אותנו לאורחים
היום, יש אנשים המאמינים שיש להם זכאות לארץ ישראל, בגלל הבטחות האל. אבל, אם נבין שאנו אורחים, בהקשר של מעגל השמיטה, בכל שבע שנים, כשהאדמה תנוח, עלינו לחדש את זכותנו לארץ המובטחת. אסור לנו לאבד ראיה זאת של מטרתנו, כבני אנוש עלי אדמות, לחיות בצורה צנועה בצלם אלוהים ולאפשר לכל תושבי העולם לחיות חופשיים הן באופן פיסי והן באופן רוחני; אסור לנו להישען על החרב כי אם על שלום מובנה, עם רשת חברתית כנגד הרעב ומערכת בריאות נאותה שתמנע התפשטות מחלות.
עלינו לעבד את האדמה באופן מתמיד לפי ערכי הצדק וברחמים. כשם שהאדמה דורשת את אור השמש והגשם בְּעִתּוֹ, בכדי להיום פרודוקטיביים, כך גם נקצור את ביכורי עמלנו, אחרי שנשפר ונשמור את החיים היקרים של תושבי הארץ. רוצה לומר, כשנטפח חברה טובה יותר, נהנה סוף סוף מחיי שלום, פרנסה ושלווה.
כך נוכל לשבת תחת איש, אישה תחת גפנו ותאנתו בבטחה ובאושר. זה לא חייב להיות חזון של אוטופיה; ובדרך כזאת נשיג, את מה שנראה כמטרות נשגבות. אנו לא חייבים לחכות עד לשנת השמיטה או ליובל; אפשר להתחיל עכשיו. לכן כתוב בתורה: "י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ;" (ויקרא כה:י).
שבת שלום,
הרב מירי גולד
