על גניבות חקלאיות, סכסוך לאומי ואחריות מוסרית: בעקבות גניבת תוצרת חקלאית מהתנחלות כפר עציון ›

תצלום פנורמי של גוש עציון מגג מוזיאון כפר עציון By Eitan Ya'aran [Attribution], from Wikimedia Commons
קראנו כי לפני מספר ימים התרחשה גניבה חקלאית חמורה מההתנחלות כפר עציון, ואף רוסס במקום צלב קרס שמלמד כי לגניבה יש מרכיב של פשע שנאה אנטישמי ולא רק פשיעה חקלאית גרידא. תקרית מקוממת זו ראויה כמובן לכל גינוי. התרחשות זו היא גם הזדמנות טובה להבהיר כמה נקודות לגבי פשיעה לאומנית וזכויות האדם.

ראשית יש להבהיר כי ארגון זכויות אדם לא מיועד להיאבק בפשיעה לאומנית אלא פועל לקדם את אחריות המדינה למיגור פשיעה זו: המדינה צריכה להבטיח ביטחון, שיוויון וחירות לבני כל הלאומים שתחת שליטתה. היא לא תמיד תצליח בכך, אך היא צריכה להפעיל את מירב האמצעים. אז הבא נבחן זאת במבט השוואתי:

למתנחלים מותר להיות נוכחים תמיד בשטחיהם החקלאיים ולהגן עליהם, מוקצים כוחות רבים של משטרה וצבא על מנת לשמור על ביטחונם, המתנחלים אף מורשים לרוב לשאת נשק כדי להגן על עצמם ועל מטעיהם, מותר להם להתקין גדרות ואמצעי אבטחה אחרים על שטחם; ויש להם כוח פוליטי – אף מעבר לשיעורם באוכלוסייה – על מנת ללחוץ על הממשלה במקרה שנראה להם כי זו לא עושה מספיק על מנת להגן עליהם.

לעומתם חקלאים פלסטינים רבים מורחקים מאדמותיהם החקלאיות בצו צבאי או בשל אלימות מתנחלים ורק לעיתים נדירות ובתיאום עם צה"ל מותר להם להכנס לשטחיהם, כך שאדמותיהם מופקרות לגניבות והשחתה על רקע לאומני; חקלאים פלסטינים שמותקפים על ידי מתנחלים קיצוניים נתקלים לא פעם ולא פעמיים בהתעלמות או יד רכה של כוחות הביטחון ביחס לתוקפיהם (ויש לנו כמה וכמה תיעודי וידיאו להוכיח זאת), לחקלאים הפלסטינים אסור לשאת נשק כדי להגן על אדמותיהם מפני פולשים עם כוונות זדון; הם כפופים למערכת תכנון צבאית שפעמים רבות לא מאשרת להם בנייה של התקנים להבטחת שדותיהם כמו גדרות; והעיקר: הפלסטינים כלל אינם אזרחי ישראל, כך שאין להם זכות הצבעה ולא כוח פוליטי להשפיע על הממשלה בעת שזו מזניחה את ההגנה עליהם. משום כך הם פגיעים באופן מבני להפרת זכויותיהם ולפשעי שנאה כנגד החקלאות שלהם וזקוקים להגנה מיוחדת של ארגוני זכויות אדם.

בנוסף, במקרים רבים שטחים חקלאיים של התנחלויות הם בעצם השתלטות של מתנחלים על אדמות פרטיות של פלסטינים, וגם זאת יש לקחת בחשבון. אנו מדווחים לרשויות על עבריינות זו. אנחנו לא זרוע של רשויות החוק, אלא דורשים לתקן באמצעות ובעזרת הרשויות.

לבסוף, כארגון חוץ-ממשלתי, וכארגון יהודי המבקש להעלות על נס את היהדות כקול מוסרי, אנו מודאגים יותר מכשלים מוסריים שבאים בשם היהדות, ומשמיעים את קולנו בעוצמה רבה יותר כשהרע בא מקרבנו. כך אנו נוהגים דווקא מתוך דאגה ייחודית לעם היהודי ולדמותו המוסרית. אנו לא כוח שיטור ששומר על החוק, אלא ארגון המבקש שנבחן קודם כל את עצמנו ונעסוק בדמותנו המוסרית.

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.