תמונה מביקור הרבנים בבית משפחת דוואבשה לאחר התקפת הטרור היהודי בדומא. צילום: זאכריה סדה.
מזה זמן מה עולות בתקשורת טענות כי החשודים באקט הטרור היהודי בכפר הפלסטיני דומא, במסגרתו הוצת בית ונרצחו מספר בני משפחה, עברו עינויים על ידי השב"כ. עם התקדמות המשפט, הטענות צפו לאחרונה שוב בתקשורת בכתבה זו באתר וויינט, לפיה טוענים בני משפחה של החשודים כי עיקר התיק נגדם מבוסס על הודאה שלהם בפשע שהוצאה בעינויים. גורמי החקירה לעומת זאת טוענים, כבר מ-2016, כי בהודאתו מסר החשוד העיקרי פרטים "מוכמנים", שלא היו יכולים להיות ידועים לו אלא אם נכח בזירת הפשע, כך שלטענתם האשמתו בפשע לא מבוססת רק על הודאה שהוצאה ממנו בכוח.
אנו ברבנים למען זכויות האדם היינו מן הראשונים לדווח על מקרה הרצח והטרור המזעזע בדומא ומי כמונו רוצה לראות את האשמים מובאים לדין ונענשים בחומרה. עם זאת, אנו חוששים מאוד מהטריוויאליזציה של שימוש בעינויים בחקירות. פרקטיקה זו היא לפי ראיות רבות, מנת חלקם של פלסטינים רבים כבר שנים רבות, ובמקרה הקיצון הזה גם יהודים לפי החשד סבלו מאותה הפרת זכויות. אגב כך, שוב אנו רואים שהפרת זכויות של פלסטינים לא נשארת רק בתחום זה וזולגת גם להפרת זכויות של יהודים.
רק בנובמבר האחרון התפרס סיפור על חלילי נימרי, תושב מזרח ירושלים, שזוכה מאשמת תכנון פיגוע טרור אחרי מסכת תלאות ארוכה, לאחר שהתברר כי התיק מתבסס בעיקר על הודאה שלו בחקירת השב"כ שככל הנראה כללה אמצעי לחץ קשים, וכי ההודאה סתרה למעשה ראיות אובייקטיביות בתיק, שכלל לא נבדקו.
אנו מקווים כי בית המשפט יעמיק בסוגייה וכי פיקוח נאות יוטל על גופי החקירה והביטחון, הן כשמדובר בחשודים יהודים והן כשמדובר בפלסטינים או אחרים.
