הפורום למאבק בעוני פנה ביום שני [26.2, יא' באדר] לממשלה בעקבות מחקר שהוצג ביום המאבק בעוני. המחקר מלמד, שוב, כי מדיניות של קיצוץ בקצבאות פוגעת ביכולת ההשתכרות של אימהות יחידניות. בניגוד למיתוס, האובססייה של "דחיפת" החיים בעוני לעבודה פוגעת בעצמאותם הכלכלית.
מסקנות המחקר: עבודה בשכר של קבוצות מוחלשות כלכלית צריכה להיות מלווה במדיניות תומכת תעסוקה.
הפורום למאבק בעוני פנה לשר האוצר משה כחלון ולשר העבודה והרווחה חיים כץ, בבקשה לדון בשינוי מדיניות הקצבאות לאור מחקר שהוצג ביום המאבק בעוני שחל לפני כשבוע, ב-20.02.18. במסגרת היום הוצג בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה מחקר של ד"ר ענת הרבסט-דבי מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר עמית קפלן מהמכללה האקדמית ת"א-יפו. המחקר, שבפורום זה הוצג לראשונה בפני גורמי ממשל בישראל, בוחן את שכרן של נשים לפני ואחרי הגירושין, ומוצא בעייתיות קשה במדיניות הקצבאות הנוכחית.
המחקר בחן נשים, בעלות נתונים חברתיים דומים, בשתי תקופות (1995-2003 ו-2004-2008 ), כשבכל אחת מהן הייתה נהוגה מדיניות רווחה שונה (קו השבר הוא הרפורמה ברווחה בשנת 2003, שלוותה בקיצוץ מאסיבי בקצבאות).
המחקר מצא כי חלה עלייה בשכרן של נשים לאחר הגירושין, הנובעת, לפי ההערכה, מהצורך של הנשים לחפות על הקשיים הכלכליים הכרוכים בגירושין. אך בעוד שבשתי התקופות נשים העלו את שכרן לאחר הגירושין, בתקופה הראשונה, בטרם הקיצוץ בקצבאות, העלייה בשכר הנשים הייתה משמעותית יותר. מכאן שלאחר הקיצוץ בקצבאות כושר ההשתכרות של נשים גרושות היה נמוך יותר, ואפשר להן פחות עצמאות כלכלית. השערת החוקרות היא כי כוח ההשתכרות הגבוה יותר בתקופה הראשונה נבע ממדיניות רווחה שהקלה יותר על נשים לצאת לעבוד בעת שהן מקבלות שירותים תומכי עבודה, כגון סיוע עם מעונות או דיסרגרד משמעותי [סכום שתחתיו מה שהנשים מרוויחות כשכר עבודה לא מקוזז מהקצבאות שהן מקבלות].
משום שאימהות יחידניות רבות חיות בעוני או על גבול העוני, המחקר מצטרף לעוד שורה של מחקרים שמציירים תמונה קודרת: לא רק שהורדת הקצבאות פוגעת בחיים בעוני; היא אפילו מנוגדת לרציונל המוצהר של מי שדוחפים את המדיניות הפוגענית הזו: הורדת הקבצאות מכרסמת בסיכוי של אימהות יחידניות להגיע לעצמאות כלכלית; לא דוחפת אותן לשם. וכאן שוב אנו מגלים כי ההנחה המובלעת – ולעיתים המפורשת – במדיניות של הורדת קצבאות; שיש "לחנך" את החיים בעוני ואימהות יחידניות, להיות יצרניים ועצמאיים, לא רק מתנשאת, היא מופרכת ומנותקת מהעובדות.
יום המאבק בעוני, כפי שצויין בועדה לקידום האישה ושיוויון מגדרי, 20.2.18.
כמה נקודות חשובות מהמצגת שהוצגה בפני הוועדה:
בהינתן העובדה שבישראל הנטייה לגירושין גבוהה יותר אצל משפחות עם פחות משאבים חברתיים כלכליים (Kaplan and Herbst, 2015), מחקר זה מצביע על החשיבות במדיניות הרווחה לצורך חיזוק המעמד התעסוקתי של אמהות גרושות לטובת עתידן, עתיד ילדיהן, ועתיד המדינה.
האפשרות לשפר את השכר לאחר גירושין גבוהה יותר בהקשר של מדיניות רווחה המעודדת שילוב בין עבודת טיפול לבין עבודה בשכר, בהשוואה להקשר מוסדי המעודד השתתפות בשוק העבודה על ידי קיצוץ בקצבאות.
לאור הממצאים הללו, הפורום למאבק בעוני קורא לשר הרווחה חיים כץ, לשר האוצר משה כחלון, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול מחדש את מדיניות הקצבאות לאור הצטברות ממצאים אלו.
המחקר של ד"ר ענת הרבסט-דבי וד"ר עמית קפלן פורסם כמאמר תחת הכותרת "Mothers’ postdivorce earnings in the context of welfare policy change" בכתב העת "international journal of social welfare".
המכתב נשלח על ידי ארגון רבנים למען זכויות האדם כחלק מהפורום למאבק בעוני. העתקים מהמכתב נשלחו ל: יו״ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח״כ אלי אלאלוף; יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח״כ עאידה תומא-סלימאן; מנכ״ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ד״ר אביגדור קפלן; מנכ״ל משרד האוצר, שי באב״ד ולמנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר
מבקש לחזק ידיכן במאבק על כבוד האדם