סדר פסח סמלי עם מבקשי מקלט אפריקאים במתקן הכליאה "חולות". 2016. צילום: יוני קלברמן
מי הם הַגֵּרִים בתורה ובימינו? מדוע התורה מוסיפה אזהרה חמורה למפרי החוק הנוגע להגנת זכויותיהם? בדבר התורה לפרשת "מִשְׁפָּטִים" הרבה אילה רונן סמואלס מבחינה בין גֵּר צדק, לבין גֵּר תושב, ומסבירה מדוע התורה מתאמצת כל כך להגן על זכויות הַגֵּרִים.
בפרשה הקודמת עסקה במתן תורה, ועשרת הדיברות, ואילו הפרשה הזו עוסקת כולה במשפטים, שהם חוקים לקיום חברה מוסרית ומתוקנת. סדרה ארוכה של משפטים, רשימה מאורגנת לפי נושאים. משפטים מן הפרשה הזאת הופכים לנכסי צאן ברזל של העם, מפותחים במשנה ובתלמוד ומתוכם צומחת ההלכה היהודית. למשל: "לא תטה משפט אביונך בריבו", "מדבר שקר תרחק", "שוחד לא תיקח, כי השוחד יעוור פקחים"… ועוד ועוד.
אחד הנושאים שהפרשה מרחיבה בהם במיוחד הוא היחס הנדרש לגר:
"כ וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כא כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. כג וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים. .. ט וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."[שמות כב]
מושגים: לא תונה – חז"ל הסבירו שמדובר באונאת דברים (קינטור, הצקה) וגם אונאת ממון – רמייה וגזילה. לגבי גרים, מבחינים בין גר צדק – הבא להצטרף לעם ישראל בתהליך של גיור וקבלת מצוות , לבין גר תושב – לא-יהודי החי בקרב היהודים.
למה צריך להזהיר מפני עינוי הגר
יש להדגיש, כי רק בלשון חז"ל הופך המונח "גר" למילה נרדפת ל"אדם שהצטרף לעם היהודי". בתורה ההתייחסות היא לכל אדם זר, שאיננו בן עם ישראל ואיננו תושב המקום, ועל כן הוא חלש מאוד מבחינה חברתית וחוקית. לכן התורה מתאמצת כל כך להגן עליו. למה צריך להזהיר מפני עינוי הגר? רש"י בלשונו היבשה מסביר את טבע האדם: "לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם."
שמשון רפאל הירש (גרמניה, המאה הי"ט) ראה דווקא בפנייה בלשון יחיד כמכוונת למדינה כגוף וכן הוא אומר בפירושו:
שם נאמר "וגר לא תונה"; והרי זאת בעיקר אזהרה למדינה, שלא תיכשל באונאת הגר; אין לקפח את הגר לעומת האזרח מבחינת זכויותיו וחובותיו. ואילו כאן נאמר "לא תונו" בלשון רבים; והרי זו אזהרה לחברה הלאומית על כל חלקיה; אל יתנו לו להרגיש את גירותו ביחסים האזרחיים של החברה.
התורה מזהירה ומצווה על היחס לגר שלושים ושש פעמים!
את מי אסור להונות ולענות? את גר-הצדק או את הגר-התושב? האם נצמצם או נרחיב את מוטת ההשפעה של האזהרה הזאת? הרמב"ם, למשל, צימצם את תחולת המצווה וקבע שהאיסור להונות את הגר תופס לגבי גר-צדק בלבד. אבל אבן עזרא הכריע אחרת והרחיב את תכולת המצווה, בנימוק, שאם אסור להונות את הגר, כי גרים היינו בארץ מצרים, הרי שבני ישראל בוודאי היו גרי-תושב שם, לא גרי-צדק (לא ניסו להתבולל ולהפוך למצרים). .
לפני כמעט 100 שנים הרב אברהם יצחק הכהן קוק (מאבות הציונות הדתית) קבע שדין המוסלמים יושבי הארץ כדין גר-תושב.
מדוע המצוה "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ"
לא את כל החוקים, המשפטים והמצוות שבפרשה, ובהלכה בכלל, יהודים מקיימים ככתבם וכלשונם. חלק הורחבו מאד, (כשרות) וחלק צומצמו ונעלמו, כמו חוקי העבד העברי (וטוב שכך). בכל תקופה, כל ציבור וכל מנהיג הדגישו והקפידו במצוות מסוימות והמעיטו או התעלמו מאחרות. מה השפיע על הבחירות האלה? המציאות הגיאוגרפית, החברתית, הכלכלית וגם השקפות עולם ואידיאולוגיות. גם היום כך הדבר. הרבה יהודים היום מעדיפים להקפיד על קלה וחמורה בנושא הכשרות והמצוות הקשורות לנידה ולעומת זאת להקל מאד במצוות אחרות.
בעיני המצווה "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" היא אחת המצוות החשובות ביותר וכזו שאני מקפידה בה על קלה כחמורה, ממש כפי שלימד אותי אבי עליו השלום, איש השומר הצעיר. אחרי שנים רבות מאד בהן חיו יהודים בעיקר במצב של מיעוט בקרב גויים, חזרנו להיות חברה בה רוב של יהודים ובתוכנו יש גרי-צדק, המבקשים להצטרף לעם ישראל, וגם גרי-תושב, החיים בקרבנו ומבקשים לשמור על דתם וזהותם.
מדיניות הממשלה וניסיונות החקיקה הגזעניים המופנים כלפי מהגרי עבודה בניסיון לגרשם; אזרחים ערבים בניסיון לנשלם ולהפלותם לרעה; וכלפי עולים מקרוב באו – במאמץ להקשות עליהם את הגיור – כל אלה עומדים בניגוד מוחלט למצוות שהתורה מפרשת וחוזרת ומפרטת ומזהירה עליהן שוב ושוב. התורה מנמקת את יחסה לגר בכך שגם אנחנו היינו מיעוט בארץ זרה, גם אנחנו היינו פליטים חסרי כל, גם אנחנו ביקשנו לקבל מעמד שווה בתוך עמים אחרים. אבל היא מוסיפה אזהרה חמורה, העונש למפרי החוק ביחס לגר יהיה משמיים. אלוהים בכבודו ובעצמו יעניש את עמו על גזענות, הפליה ודיכוי של הזר והחלש בקרבו.
ואם אני לא מצפה לגמול אלוהי כזה או אחר, מה אני תובעת מעצמי, ביחס לגנן הערבי שלי, למנקה הרוסיה, לפיליפינית שמטפלת באמי? אלה הגרים שחיים בתוכנו, בתוך ביתנו ובתוך חצרנו. איך אנחנו נוהגים בהם?
מחרתיים ראש חודש אדר ובעוד שבועיים ניפגש לקריאת מגילת אסתר. (יהושע שופמן:) "נאמר במרדכי: "איש יהודי היה בשושן הבירה" (אסתר ב, ה). מדוע נאמר "איש יהודי"? האין די בתואר "יהודי"? אלא שבא הכתוב ללמד שלפני היותך יהודי, עליך להיות איש, מֶענְטְשׁ, בן אדם.. ברוח אימרה זאת, ניתן לומר שכדי שתוכל מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, עליה להיות מדינה אנושית והוגנת לכל אדם, כולל למיעוטים שבה.
שבת שלום!
הרבה אילה רונן סמואלס
יפה כתבת, איילה!
ישנם 2 סוגי גר. גר תושב כשהיה נוהג של יובל והרמבם אומר אין מקבלים גר תושב. הדרוזים נחשבים גר תושב כיוון שמתגוררים בארץ לפני הקמתה ומקיימים 7 מצוות בני נח. מכירים בארץ כארץ יהודית משתתפים בהגנתה ונאמנים לה ולא חותרים תחתיה. המוסלמים לא מכירים ברבונות ישראלית וחותרים תחתיה לכן לא נקראים גר תושב ומצוה לגרשם.
המסתננים למינהם הם לא גרים כלל אלא מסתננים ומצוה גדולה לגרשם מיד.וכל "הרבנים" הפועלים לפי דרישה התומכים בהם כספית חוטאים לתורה למדינה ולעם היהודי ומביאים אסון על ישראל. התורה מגינה אך ורק על גרי הצדק שהתגיירו ונמולו ומקיימים את כל המצוות התורה.חז"ל לא חששו מגרים שמתגיירים שמא יחזרו בהם ויקלקלו את ישראל. אך כיום "יהודים" שנולדים כיהודים הם החשש הגדול של ישראל שיש שהם נגד עצמם ופועלים נגד העם היהודי בשביל כסף ויבוא יום דינם והם האספסוף הערב רב.
אתם אנשי הדמוקרטיה וכאילו זכויות האדם לא מסוגלים לקבל תגובה שנוגדת לאינטרס שלכם ולא מפרסמים אותה-תתביישו לכם. אתם דיקטטורת האדם.
הגרים בתורה הם ודאי ובודאי לא מסתננים.התורה מגינה אך ורק על גרי צדק שהתגיירו ונימולו מתוך אהבת ה' ורצון לחסות בשכינתו באמת ומקיימים את כל המצוות ונחשבים ישראל ומצוה לאהוב ולדאוג להם.ולא באו משום איטרס אחר.
גר תושב-הם הדרוזים שקיימים כאן לפני קום המדינה נאמנים ומשרתים אותה ורואים בה מדינת היהודים ומקיימים 7 מצוות בני נח.
המסתננים מצווה לגרשם מיד לפי התורה. ולא כל מי שקורא לעצמו רב הוא רב. הוא רב של עצמו ושל אנשים בעלי אינטרס ולא של התורה כיוון שעושה בתורה לפי חפצו ורצונו ולא לפי רצון ה'.
פחדנים
המסתננים ודאי ובודאי לא נקראים גרים. הם קודם מסתננים ואחכ מבקשים להקלט כאן. גר תושב-הם הדרוזים המשרתים ונאמנים לארץ ומכירים בה כמדינה יהודית ומקיימים 7 מצוות בני נח .
גרי צדק- שהתורה מגינה עליהם כל כך הם גויים שהסתפחו לישראל מתוך אהבת ה' ותורתו ורצונם להיות יהודים כדי לקיים את כל מצוותיו באמת. הם נימולים ומתגיירים.
כל השאר מצוה לגרשם.