דיון סוער שנערך היום (יום ג' ה-23.01.18) בוועדת העבודה והרווחה הסתיים בהישג חברתי. הדיון בוועדה נסוב על התנאים שבהם מקבל.ת הבטחת הכנסה, שהוא הורה יחידני, יוכל ללמוד לתואר ראשון.

נציגת רבנים למען זכויות האדם, הרב עדית לב, נכחה בדיון וטענה שההצעה הראשונית של משרדי האוצר והרווחה ביחס לתקנות לא הייתה מקדמת את הראציונל שלהן – לאפשר לימודים אקדמיים למקבלי הבטחת הכנסה. לפי הצעה זו מקבלי הקצבה יצטרכו להגיע כל חודש לרף של 40 שעות משולבות של עבודה ולימודים על מנת לקבל פטור מהתייצבות בלשכה ומהפנייה לעבודות במשרה המתנגשות עם הלימודים. לאור הכרותינו, ברבנים למען זכויות האדם, עם אוכלוסיית היעד טענו כי רף שעות כזה היה חוסם בפועל את האפשרות של רובם – הורים המטפלים בילדים – להצליח בלימודים.

נזכיר כי כבר כיום מקנה החוק  זכות למקבלי הבטחת הכנסה ללמוד ללימודים אקדמיים, אך בפועל יכול היה עד עתה כל פקיד להפנות את מבקשי הקצבה לעבודות שיתנגשו עם הלימודים וכך סעיף זה בחוק נותר על הנייר בלבד. מעטים מאוד הצליחו ללמוד בפועל – לפי הנתונים שהוצגו בדיון, כ-15 בלבד. התקנות באו להגדיר פטור מכך, אך הפטור חייב היה לטעמנו לאפשר מעשית את היכולת של מקבלי הבטחת הכנסה ללמוד.

לאחר הדיון הסוער ח"כ מירב בן ארי הצליחה לנווט את כל הגורמים להסכמות ממשלתיות טובות יותר, הכוללות פחות שעות ויותר גמישות.

אושרה הוראת שעה לשנה שאומרת כך:

• לימודים, עבודה או לימודים עם עבודה שמגיעים לשלושים שעות – מקבל הקצבה פטור מהתייצבות בלשכה לשנה.
• שעת לימודים אקדמית נחשבת כשעה.
•  חישוב השעות הוא בממוצע לשבוע בשנה.
• אישה שלא תגיע ל- 30 שעות יציעו לה עבודה שמותאמת לשעות הלימודים שלה.
• יערך מחקר של הביטוח הלאומי על השפעת הוראת השעה, וייתכן שיישקלו הקלות נוספות באם הללו לא יספיקו.
• הוראת הקבע – כלומר באם לא תחודש "הוראת השעה" שמוגדרת לשנה – היא רף של 36 שעות [במקום 40], עם פתח לדיון לאור המחקר.

בשורות טובות על בוקר. אחרי הפרסום בהארץ, באוצר הסכימו להוריד את מספר השעות השבועיות שחד הוריות יצטרכו לעבוד וללמוד בשביל לקבל הבטחת הכנסה מ-40 שעות ל-30.@meravi11 @idit_lev לא הסכימו להתפשר והאוצר התקפל. כיום רק 15 חד הוריות מתוך 20 אלף לומדות, בשנה הבאה נקווה שהמספרים יהיו שונים

— Lee yaron לי ירון (@lee_yaron) January 23, 2018

רבנים למען זכויות האדם:

"רבנים למען זכויות האדם" מקדמים את התקנות האלו מאז 2012, אנחנו שמחים שסוף סוף אושרו התקנות והן בנוסח שיאפשר ליותר א.נשים למצות את הזכות ללמוד, ובכך לקיים את רוח מעלת הצדקה השמינית והגבוה ביותר של הרמב"ם ו"ממציא לו מלאכה". לימודים אקדמיים הם אחד הדרכים החשובות ליציאה מעוני, ואנו שמחים שהמדינה מתחילה להכיר בכך.

ההודעה הרשמית של משרד הרווחה

אושר: פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לחד הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה ולומדות באקדמיה.

ועדת העבודה והרווחה אישרה היום תקנות שהגיש לה שר העבודה והרווחה חיים כץ, לפיהן הורים עצמאים (הורה יחיד שאינו נשוי, בדרך כלל אימהות חד הוריות), אשר לומדים לתואר ראשון או תעודה במוסד להשכלה גבוהה, יהיו פטורים מהתייצבות בלשכת התעסוקה ולא תישלל מהם הגמלה בשל אי התייצבות. זאת בתנאי ששעות העבודה והלימודים שלהם עומדים על לפחות 30 שעות בשבוע בשנת 2018, ו-36 שעות שבועיות משנת 2019 ואילך.

בתקנות המקוריות שהוגשו לוועדה עמד הרף על 40 שעות שבועיות, אולם בהתערבות מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) אל מול נציגי משרד האוצר, סוכם כי על מנת להקל על האימהות היחידניות יינתן הפטור מהתייצבות רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2018 עבור 30 שעות לימודים ועבודה, ומשנת 2019 יינתן פטור עבור 36 שעות. ח"כ בן ארי הדגישה כי בשנה הקרובה יאסוף המוסד לביטוח לאומי נתונים על ניצול ההטבה, ולקראת שנת 2019 תקיים ועדת העבודה והרווחה הערכה מחודשת לגבי השעות המקנות פטור, בהתאם לנתונים שיוצגו בפניה.

במהלך הדיון אמרה מנהלת תחום צדק חברתי בעמותת רבנים לזכויות אדם, עדית לב: "40 שעות של לימודים ועבודה זה המון. אני לא מבינה איך אם חד הורית ל-3 ילדים מסוגלת לעמוד בדבר כזה. זו אוכלוסייה שבאה מעוני, ונלחמת בציפורניים כדי לגייס כספים ולצאת ללימודים. 40 שעות זה סד שהוא הרבה מעבר למה שהן מסוגלות להתמודד איתו".

ח"כ בן ארי ציינה כי כיום רק 15 אימהות חד הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה יוצאות ללימודים, וניכר כי יש להקל עליהן ככל האפשר.

עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי הבהירה: "במקרים בהם יתקיימו לימודים בהיקף נמוך יותר מ-36 שעות שבועיות, יציע שירות התעסוקה משרות חלקיות וההורים היחידנים יהיו פטורים מתהליכי 'מעגלי תעסוקה', כי הם אינם מותאמים לשילוב עם לימודים. לא נתיש אותם בהתייצבויות".