פרשת השבוע "וָאֵרָא ": הבעייתיות בהפליה במכות מצרים ›

הקשיית (חיזוק) לב פרעה מעוררת קושי תיאולוגי גדול, שפרשנים רבים ניסו לפתור. בדבר התורה לפרשת "וָאֵרָא", הרב ד"ר איריס יניב מציגה דווקא את ההפליה במכות מצרים. היא מסבירה מדוע הפליה זאת מהווה בעיה גדולה, וכיצד ניתן לפתור אותה, גם בימינו. 

רובה של פרשת "וָאֵרָא" מביא תיאור של שבע מתוך עשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כנים, ערוב,  דבר, שחין וברד. כל המכות נובעות, לפי הכתוב, מכך שה' הקשה (או חיזק) את לב פרעה. ה' מודיע על כך למשה עוד לפני המכות: "וַֽאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת-לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת-אֹֽתֹתַ֛י וְאֶת-מֽוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות ז' 3). ואכן, בהמשך המכות, חוזרת הערה זו שוב ושוב (למשל: ז'  22 – על מכת הדם, ח' 11 – על מכת הצפרדע, ט' 12 – על מכת השחין, ט' 35 – על מכת הברד).

להקשיית לב פרעה (או חיזוקו) נותן הכתוב כמה סיבות. על פי פרק ז', פסוקים 3- 5, הסיבות הן:

"וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת-אֹֽתֹתַ֛י וְאֶת-מֽוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: וְלֹֽא-יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָֽתַתִּ֥י אֶת-יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֨י אֶת-צִבְאֹתַ֜י אֶת-עַמִּ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְיָֽדְע֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ כִּֽי-אֲנִ֣י ה' בִּנְטֹתִ֥י אֶת-יָדִ֖י עַל-מִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֥י אֶת-בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם. ובפרק ט'," פסוק 16: "וְאוּלָ֗ם בַּֽעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶֽעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּֽעֲב֖וּר הַרְאֹֽתְךָ֣ אֶת-כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל-הָאָֽרֶץ:"

ובמילים אחרות, הסיבות הן:

• כדי להרבות את אותותיו ומופתיו של ה' בארץ מצרים.
• כדי להוציא את עם ישראל "בשפטים גדולים".
• כדי שהמצרים ידעו שה' הוא האלוהים.
• כדי להראות את כוחו של ה'.
• כדי לפרסם את שמו של ה' בכל הארץ.

ההפליה בין ישראל למצרים

הקשיית (חיזוק) לב פרעה מעוררת קושי תיאולוגי גדול, שפרשנים רבים ניסו לפתור, אך הפעם ברצוני להתמקד בקושי תיאולוגי אחר העולה מהכתוב, והוא ההפליה בין בני ישראל למצרים, כפי שמצוין בפירוש בשלוש מהמכות בפרשה שלנו:

מכת הערוב – פרק ח', פסוקים 18- 19: "וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת-אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת-שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י ה' בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִֽהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה:"

מכת הדבר בפרק ט', פסוקים 4- 7: "וְהִפְלָ֣ה ה' בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל-לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר: וַיָּ֥שֶׂם ה' מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַֽעֲשֶׂ֧ה ה' הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ: וַיַּ֨עַשׂ ה' אֶת-הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּ֣חֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא-מֵ֥ת אֶחָֽד: וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא-מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד-אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת-הָעָֽם:"

ומכת הברד באותו פרק, פסוקים 25 – 26: "וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל-אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל-אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵֽאָדָ֖ם וְעַד-בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל-עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת-כָּל-עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר: רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גּ֔שֶׁן אֲשֶׁר-שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד:"

הפרשנים המסורתיים מסבירים את המילה הפליה, אך לא חשים בקושי התיאולוגי העולה מעצם ההפליה. הם מציינים שהפליה זו ממחישה את גודל הנס שבמכות. אבן עזרא אומר על ההפליה במכת הדבר: "…ולא הזכיר משה לפרעה זה, שראה ששלח פרעה ולא מת ממקנה ישראל עד אחד ולא שת לבו". כלומר: משה לא הזכיר בפני פרעה, שֶׁמִּקְנֶה בני ישראל לא נפגע, ופרעה לא שם לבו לכך. אולי זו דרכו של ראב"ע להביע את תמיהתו על ההפליה.

יותם טולוב, מקור התמונה: לקסיקון הספרות החדשה

אך עו"ד יותם טולוב,  מנכ"ל ארגון "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, וסופר, כותב על ההפליה: "ראשית, היא יוצרת אבחנה ומבדילה בין שניים. שנית, האפליה על פי רוב יודעת לטשטש את עקבותיה ולמצוא הסברים טבעיים לאבחנה אשר מעלימים את יתרונה של הקבוצה המפלה. ושלישית, אפליה עשויה לעורר פליאה 'איך ארץ זו לקתה וזו לא לקתה'. כשאפליה הופכת מהיעלם לפליאה, אז מתחיל הליך קריסתה פנימה".

גם אני, כמו יותם טולוב, רואה בהפליה זו בעיה גדולה. הפליה גורמת לאי צדק. הייתי מעדיפה שכלל לא היו ניחתות מכות על המצרים, הסובלים בגלל שה' הקשה את לב פרעה מסיבותיו שלו. אם נוסיף על כך את ההפליה במכות – חוסר השוויון ואי הצדק מחריפים. הלוואי שנגיע למצב בו לא יפלו עלינו ועל אחרים מכות, ובו לא תהיה הפליה בין אדם לאדם. עד אז, כל אחד ואחת מאיתנו מחויבים לפעול נגד הפליה.

שבת שלום,

הרב איריס יניב

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם