"זו לא הפרת זכויות אדם אלא דאגה לביטחון שלנו" ›

זו לא הפרת זכויות אדם אלא דאגה לביטחון שלנו" –  הטיעון הזה נשמע כל כך הרבה בדיונים על סוגיית זכויות הפלסטינים בגדה. הנה הכלי שיכול לבחון את הסוגיה הזו באופן מעשי. זאת השאלה: האם תתמוך לכל הפחות בשיפור זכויות האדם של הפלסטינים כשאין לכך השלכות ביטחוניות או מדיניות?

זהו האתגר שהצבנו לממשלה, לשר הביטחון. זהו האתגר שהצבנו גם לרוחב הקשת האידיאולוגית: זה אתגר לזרם ניכר של ישראלים במרכז הפוליטי ובימין המתון שחוששים מתוך נימוקים ביטחוניים מסיום השליטה הצבאית בגדה אך מביעים תמיכה בעקרונות הומניים; או ישראלים בימין העמוק התומכים בחזון ארצישראל השלמה אך מבטאים תמיכה בזכויות באדם. כעת יש כלי מעשי שמאפשר לכל הפחות לעשות את זה:

הסקירה מעבר לפוליטיקה – זכויות לפלסטינים במסגרת המצב הקיים של רבנים למען זכויות האדם סוקרת מספר רב של רפורמות אפשריות לשיפור משמעותי במצב הזכויות של הפלסטינים בגדה, וזאת מבלי לשנות סידורי ביטחון של צה"ל  בשטח ומבלי לקבוע מסמרות בהקשר של הפיתרון המדיני העתידי

הסקירה נשלחה כבר לפני מספר שנים לכל גורם משפיע רלוונטי: לשר הביטחון, רוה"מ בנימין נתניהו , הנשיא ראובן רובי ריבלין וכל הח"כים. היא פורסמה ברשתות חברתיות ונשלחה גם לגורמי ימין מתון. התגובה, בגדול: התעלמות. מלשכת שר הביטחון הוזמנו בזמנו לפגישה שנדחתה שוב ושוב מצדם עד שהתפוגגה. כעת כשהתחלף שר הביטחון וכבר נטמע בתפקידו אנו מתעתדים לשלוח אותה שוב במהדורה מעודכנת. האם שר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן, ירים את הכפפה ויוכיח שזו לא אטימות נטולת כל קשר לביטחון אלא תפישה ביטחונית – שניתן להתווכח על טיבה והצדקתה – שמניעה את המדיניות הישראלית בגדה?

התשובות בקרוב…

אבל לא צריך לחכות לתשובת הממשלה. כל ישראלי\ת שאכן חושב\ת כך, כלומר שההסתייגות שלו\ה מסיום השליטה הצבאית בגדה נובעת מחששות ביטחוניים בלבד, ושמעבר לכך הוא או היא תומכים בזכויות האדם, צריך\ה לתמוך ולקדם לכל הפחות את החזון הזה. אחרת המילים הללו חסרות משמעות מעשית.

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.