יעקב מקבל את הבשורה על מות יוסף. Friedrich Wilhelm Schadow [Public domain or Public domain], via Wikimedia Commons
בדבר התורה לפרשת השבוע "וַיְחִי", הרב דובי חיון מלמד אותנו שיעקב רואה בבכורה, כמודל מנהיגותי, שאינו ביולוגי. צורת ההתנהגות של כל אחד מהאחים נבחנת לאור שאלת המנהיגות העתידית של בני ישראל. בתוך כך, יעקב מתנגד לדגם המנהיגות הקיצוני ומחפש את המנהיג הנכון בין האחים. מי הוא זה שיזכה בבכורה וישמש כדוגמא למנהיגות העתידית?
יעקב, כאב השוכב על ערש דוי ומברך את בניו, מראה לנו, עד כמה הוא אוהב את בניו, אך הוא אינו עיוור ליחודיות של כל אחד ואחד. בעבר יעקב נאבק על הבכורה, בכדי להוכיח שהוא זה האחד שהתאים להנהיג את המשפחה ולהובילה אל העתיד. באותה דרך, הוא מאמין שהבכורה וההנהגה עתידים לעבור לבן המתאים, ולאו דווקא לפי סדר הלידה. כדי לקבל את הבכורה ולהוביל, יש להוכיח יכולת. ובפרשת "וַיְחִי" יעקב מלמד אותנו מיהו מנהיג ומהי מנהיגות.
מי זכאי לבכורה
ראובן, הבן הראשון, שלכאורה היה צריך לקבל את ברכת הבכורה, אך לאורך כל הדרך גילה מנהיגות כושלת וכשל בכל פעם שניסה להנהיג, הן בזריקת יוסף לבור, והן באמירה הטפשית לאביו, שאם הוא לא יחזיר את בנימין ממצרים, יעקב יוכל להרוג את שני בניו (נכדיו של יעקב) וכמובן מה שעשה לאחר מות רחל לבלהה: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה:".
שמעון ולוי בעלי יכולת מנהיגות, אך הקיצוניות בעוכריהם. יש צורך באנשים בעלי דעה נחרצת, אך במינון הנכון, שהוא המינון הקטן והמידתי. ולכן השניים לא יכולים להוביל את העם. שמעון ולוי מפוזרים ונבלעים במינון קטן בכל עם ישראל. מעשיהם של שמעון ולוי בסיפור דינה הכעיסו מאוד את יעקב, ובצדק. מעבר לאי הצדק ולהגזמה בתגובה, השניים גם סיכנו בהתנהגותם הקיצונית והקנאית את כל המשפחה. לוי הוא הקנאי שלא רואה, מעבר לאמת שלו, את האחר וכך היה גם במעשה העגל ולכן מברכם יעקב: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.". עד היום ישנה סכנה בקבוצות הרואות עצמן כלוי ובכך מסכנות את עם ישראל.
יהודה הבן הרביעי מקבל את הבכורה, ואת ההנהגה, כי הוא מגלה מנהיגות אמיתית בעלת יכולת להוביל אל העתיד. יהודה הוא אנושי ומודע לטעויותיו. ליהודה יש את היכולת לקחת אחריות בצורה מלאה על מעשיו, להתמודד עם מצבים קשים ולדעת לצאת מהם. יהודה יודע לעמוד בתחיבויותיו ועומד מאחורי הערבויות שנתן. יהודה וצאצאיו יודעים ומובילים את עם ישראל אל העתיד. יהודה הוא מנהיג מעשי היודע לעמוד על שלו אך גם להתפשר. יהודה יודע לגשת אל המנהיג האחר ולדבר איתו בשפה משותפת. לכן יהודה מקבל את הברכה: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שילה שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים:".
הרב דובי חיון
מי יתן ויהיו מנהיגנו כמותו.
שבת שלום,
הרב דובי חיון
