הסיוע של רבנים למען זכויות האדם למסיק הזיתים הפלסטיני בצפון הגדה ב-2017:
הצלחנו לאפשר מסיק, בחלקה ששנים רבות לא הייתה, לבעלים הפלסטינים, גישה אליה; תיעדנו עשרות תקיפות וגירושים; רשמנו עשרות הצלחות להשיב חקלאים פלסטינים לעבודתם או לאפשר להם גישה לאדמתם. מאידך, עדיין נרשמו פגיעות רבות במוסקים, הן מצד מתנחלים והן בשל התנהלות לקויה של כוחות הביטחון בחלק מהמקרים.
מבחינת הצבא נרשם שיפור משמעותי ביחס של מת"ק שומרון לזכויות הפלסטינים במסגרת מסיק הזיתים; במקביל לבעיות קשות עם התנהלות מת"ק אפרים מול המסיק.
מסיק 2017 במספרים:
- סייענו ל-34 כפרים פלסטינים בבעיות הקשורות למסיק.
- תיעדנו 24 מקרים בהם צה"ל מנע או עיכב עבודת מסיק שלא לצורך ולא לפי נוהלי הצבא עצמו; למשל למרות תיאום העבודות עם הצבא.
- תיעדנו 28 מקרים של אלימות, התנכלות או גירוש של חקלאים פלסטינים בידי ישראלים קיצוניים, במקומות בהם הצבא התיר לפלסטינים למסוק.
- תיעדנו 15 מקרים של גניבות או נזק לייבול או נזק לעצי הזית, לעיתים לצד תיעוד ישראלים קיצוניים בעת מעשה.
- עשרות עצי זית במטעים פלסטינים הושחתו.
הישגים במסיק:
- ב-26 מקרים התערבות שלנו אפשרה את עבודת המוסקים הפלסטינים – בין אם את עצם הגישה לאדמתם או את חזרתם לאחר גירושם.
- בזכות עבודת תיאום שלנו חקלאים פלסטינים משמונה כפרים נכנסו למסוק במטעים שלהם, אליהם לא הייתה להם גישה ראויה למשך זמן רב – לעיתים שנים רבות של הגבלת גישה.
- ב-10 מקרים התערבות שלנו מנעה או הפסיקה תקיפה של מוסקים פלסטינים או הביאה לתפיסת התוקפים.
- הבאנו 135 מתנדבים – ישראלים ומהעולם – שייסייעו למסיק הפלסטיני במקומות בהם החקלאים הוגבלו בימי הגישה לאדמותיהם ונדרשים לעזרה.
- הפסקנו פלישה אחת לאדמות של פלסטינים, הכוללת ככל הנראה ניסיון השתלטות, שזוהתה בעת המסיק.
תקריות ראויות לציון:
ב-17.10.17, חקלאים מהכפר פרעתה גילו גניבת יבול מכמאתיים עצי זית על יד חוות גלעד. וחקלאים מהכפר ג'ית גילו גניבת יבול מכמאה עצים. לפי עדות חקלאיי ג'ית, באותו יום עבודה הסתובב מתנחל בין החקלאים הפלסטינים מג'ית, הנחה את הצבא איך לנהוג בפלסטינים והפריע לחקלאים למסוק את הזיתים מעציהם. הצבא התיישר לפי דרישותיו, ולא נתן לפלסטינים למסוק את כל העצים. חלק מהעצים אותו מתנחל מסק ולקח את הזיתים לעצמו, מול עיני הצבא. עדכנו אותנו בדיעבד בפרטי התקרית.
ב-22.10.17 – חקלאים מבורין גילו שנגנב יבול זיתים [של כְּשִׁשִּׁים עצים] ליד המאחז גבעת רונן. חקלאים ממורייר גילו גניבת ייבול שלהם ממטע על יד המאחז עדי עד. משטרה ומת"ק הגיעו לשטח הגניבה. באותו יום קצין מת"ק ניסה לגרש את זכריה מהשדה של הכפר מורייר. אחר כך משטרה ניסתה להצר צעדים של זכריה: נאמר לו ללכת הבייתה ושלא יתערב. שוטר שנכח במקום לגביית עדות, שאל את החקלאי למה הוא לא מוכר את האדמה שלו לאחרים, ברמז, ככל הנראה, למתנחלים שמבקשים להשתלט על אדמות באזור.
באותו יום, רבש"צ של מאחז גדעונים ניסה לגרש חקלאים פלסטינים מהאדמות שלהם ליד מצפה שי (קדומים). החקלאים סרבו ללכת. הגיע מת"ק למקום והנחה את החקלאים שלא לבוא למחרת.
23.10.17 – לפי עדות חקלאים פלסטינים מהכפר בורין, חמישה מתנחלים תקפו אותם עם אבנים וכלבים במטע שלהם הסמוך לכניסה למאחז גבעת רונן. כל זאת בנוכחות שני חיילים במקום שלפי העדות לא מנעו את התקיפה.
הנתונים הללו יכולים לצייר תמונה חצויה לפיה לצד ההצלחות הרבות, שלא נרשמו כמותן שנים רבות, עדיין לא העפילו על האלימות נגד המוסקים הפלסטינים, הוונדליזם נגד מטעיהם, והקשיים מצד הכוחות הביטחון – כל אלו נותרו משמעותיים ומקוממים, ודורשים עוד עבודה רבה למען שינוי מדיניות.
המקרא מתייחס לחובת השמירה על רכוש האחר, וזה כבר ידוע. אבל זה נכון אפילו במקרה שהרכוש בסכנה בגלל רשלנות של האחר ואפילו במקרה של רכוש של אויב או גורם שנוא, ואפילו אם רכושו אבד או נפגע משימוש לא ראוי. כך שאפילו לשיטתם של מי שרואים בפלסטינים באופן מוכלל אויב, הפגיעה ברכושם אמורה להיות פגיעה בערך יהודי:
"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. (שמות כג). שור אוייב שהלך לאיבוד או חמור של שונא שרובץ בגלל משקל יתר שהועמס על גבו, חובה על האדם לגשת ולתת עזרה ולהציל את הרכוש."
העיקרון הזה נכון אף במקרי קיצון: לפי פרשנות רבי יאשיהו, בספר מדרשי בשם ה"מכילתא" [מכילתא על שמות כד. סימן רא], "שור איבך" הינו שור השייך לעובד אלילים ולא רק לאויב בקרב ישראל. אפילו במקרה קצה כמו זה (ראוי לציין כי מוסלמים אינם עובדי אלילים על פי ההלכה) ישנו מוסר בסיסי שהתורה מצוה עליו, קו אדום של יחס אנושי שאסור לעבור. על אחת כמה וכמה פעולה אקטיבית של פגיעה ברכוש מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של היהדות כמו גם לעקרונות המקובלים של זכויות האדם.
