תגובת הפורום למאבק בעוני ורבנים למען זכויות האדם לדוח העוני 2016: הדבר המדאיג ביותר שעולה מדו"ח העוני החדש הוא שעבודה לא מחלצת מעוני. ניכר כצעדי מדיניות משפיעים על שיעור החיים בעוני.

נתוני דו"ח העוני החדש מראים לנו כי עוני אינו גזרת גורל ובמקומות שבהם המדינה מחליטה להשקיע היא מצליחה לצמצם אותו – כפי שרואים בבירור מהירידה באחוז העוני אצל הקשישים כתוצאה מהעלאת קצבאות, או בהשפעה של העלאת שכר המינימום על אחוז העוני הכללי. לצעדים של הממשלה יש השפעה מהותית על ההוצאה מעוני, יש עליה של 3.1% בהשפעת אמצעי המדיניות לעומת 2015, פשוט כי היו יותר כאלה.

יחד עם זאת הנתונים מראים לנו שלמדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנוגע לעוני, ולכן יש קבוצות שבתוך מגמת השיפור הכללי מצבם הולך ומדרדר, כמו משפחות חד הוריות ומשפחות עובדות שמצבן מורע.

הדבר המדאיג ביותר שעולה מהדו"ח הוא שעבודה לא מחלצת מעוני. אם את אם חד הורית עם ילד אחד שעובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, או משפחה עם שלושה ילדים ושני הורים שעובדים במשרה מלאה בשכר מינימום – אתם צפויים לחיות מתחת לקו העוני, למרות העבודה במשרה מלאה. זו מציאות שחובה לשנות אותה. בנוסף על פי הדו"ח השילוב בין מדיניות רווחה מצומצמת לדפוסי העסקה בלתי הוגנים (גם אם חוקיים) דוחפים משפחות החיות בעוני לעבודה בשכר נמוך. ההשוואה הבינלאומית מראה כי גישה חברתית כלכלית הוגנת מביאה לתעסוקה גבוהה ומחלצת מעוני, ואין צורך במערכת רווחה קשוחה כדי לעודד תעסוקה.

מדינת ישראל צריכה להגדיר לעצמה יעד לצמצום העוני, היא צריכה להתאים תוכניות שונות לקבוצות השונות, ובמיוחד לאלו שנמצאות בעומק ובחומרת עוני גדולה יותר כמו קשישים, משפחות עצמאיות או משפחות שעובדות ולא מצליחות לצאת ממעגל העוני. כל אחת ואחת מהקבוצות השונות צריכה תוכנית מותאמת ספציפית לצרכיה. בראש ובראשונה על המדינה לדאוג כי שכר המינימום יאפשר יציאה ממעגל העוני. הרמב"ם לימד אותנו שמעלת הצדקה הגבוהה ביותר היא סיוע במציאת עבודה כך שלא יהיה צורך בסיוע מאחרים – "או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לִבְרִיּוֹת ולא ישאל".

מסקנות ראשוניות של הפורום למאבק בעוני ורבנים למען זכויות האדם מדו"ח העוני 2016:

• הירידה בשיעורי העוני בישראל בשנת 2016 נובעת ממספר צעדים ממשלתיים: העלאת קצבת הילדים, הגדלת השלמת הכנסה לקצבת זקנה והעליה בהשתתפות בשוק העבודה. גם העלאת שכר המינימום סייעה.
• יחד עם זאת נתוני הדו"ח מראים כי עבודה במשרה מלאה שכר מינימום אינה מחלצת מעוני הורה עצמאי עם ילד אחד או זוג הורים עם שלושה ילדים ששניהם עובדים במשרה מלאה. בנוסף על פי הדו"ח השילוב בין מדיניות רווחה מצומצמת לדפוסי העסקה בלתי הוגנים, גם אם חוקיים (כמו העסקה על פי שכר שעתי) דוחפים משפחות החיות בעוני לעבודה בשכר נמוך.
• ההשוואה הבינלאומית מראה כי גישה חברתית כלכלית הוגנת מביאה לתעסוקה גבוהה ומחלצת מעוני, ואין צורך במערכת רווחה קשוחה כדי לעודד תעסוקה.
• במדינת ישראל האנשים שחיים בעוני מחולקים לקבוצות שונות עם מאפיינים שונים וכל קבוצה צריכה את המענה הייחודי שלה. מכאן אנו למדים שבהיעדר קווי מדיניות מותאמי-קבוצות, ישנן קבוצות שנותרות מאחור. ואכן:
• הצעדים שנעשו ב-2016 סייעו לאנשים שהיו "קרובים" לקו העוני, האנשים שחיים בעומק העוני לא הושפעו מהם. (רואים זאת גם בנתונים על הקשישים וגם על משפחות שחיות בעוני מתמשך)
• בקצב הירידה הנוכחי בשיעור העוני ייקח יותר מעשר שנים לצמצם את הפער בין אחוז האנשים שחיים בעוני בישראל – לממוצע ה- o.e.c.d כפי שפורסם ב- 2012. הקצב האיטי נובע  גם מכך שצעדי המדיניות בישראל בתחום המאבק בעוני מצומצמים ואילו במדינות אחרות ישנה מדיניות אקטיבית יותר לצמצום עוני.
• השפעת תשלומי החובה: התשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות מחויבים החל מהכנסת מינימום והסכומים הללו עולים כל הזמן ומשפיעים באופן שלילי על יציאה מעוני. החמישון התחתון משלם בממוצע 410 ש״ח מיסים וזה כ-8% משכר המינימום.
• הכלי של מענק הכנסה, שנחשב בקרב קובעי מדיניות רבים לאחד הכלים הטובים והמשפיעים על מדיניות בתחום העוני, לא מספיק אפקטיבי משתי סיבות: גובה הסיוע ודרך הסיוע -העברת המענק שנה אחרי ההכנסה מהעבודה.

על הדו"ח בתקשורת:

• "נתוני הדו"ח [העוני] מראים לנו כי עוני אינו גזרת גורל ובמקומות שבהם המדינה מחליטה להשקיע היא מצליחה לצמצם אותו", אמרה הרב עדית לב, מנהלת תחום צדק חברתי ברבנים למען זכויות האדם. "הדבר המדאיג שעולה מהדו"ח הוא שעבודה לא מחלצת מעוני," הוסיפה. [מתוך הכתבה "עלייה בשיעור המשפחות העובדות והמשפחות החד הוריות שמתחת לקו העוני, לי ירון, הארץ 6.12.17]
• גם ארגון "רבנים לזכויות אדם" הגיב לדוח העוני: "נתוני דוח העוני החדש מראים לנו כי עוני אינו גזרת גורל ובמקומות שבהם המדינה מחליטה להשקיע היא מצליחה לצמצם אותו. יחד עם זאת הנתונים מראים לנו שלמדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנוגע לעוני, ולכן יש קבוצות שבתוך השיפור הכללי מצבם הולך ומתדרדר כמו משפחות חד הוריות ומשפחות עובדות שמצבן מורע". אתר "כאן" חדשות.