בתמונה: העבודה נחמו נחמו עמי (1978) של האמן מיכאל סגן-כהן, עושה שימוש בשלט רחוב ישעיהו ובאחת מנבואות הנחמה שלו. By Michael Sgan-Cohen (מיכאל סגן-כהן) (Ktavim) CC BY-SA 3.0 via Wikimedia Commons
"נתניהו אמר ב-1999 לרב כדורי שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי והטלוויזיה קלטה את זה. את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודים. כאילו 'אומרים את זה עלינו, אנחנו עכשיו רק ליברלים'. זה לא נכון. אנחנו יהודים. ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודים שלנו. הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך. למה הסוציאליסטים היו יהודים. הכול מתחיל בתורה שלנו ובדברים הבסיסים. אנחנו צריכים להיות גאים בזה. יש כאלה שאומרים צריך להיות חילוני קיצוני. אני מכבד כל דרך".
לאור הרקע שלו, אני מאמין שגבאי כיוון בדבריו על "סוציאליזם" לעקרונות כלליים של צדק חברתי ולא לאיזה מודל של "דיקטטורה של הפרולטריון" שלעיתים מזוהה עם המושג. באמירה זו הוא חיזק את הקשר שהושכח בין ערכי היהדות ודאגה לחברה מתוקנת הדואגת, לחלש וחותרת לצדק חברתי; עניין שהוא ביסוד תורת ישראל. לא במקרה בתנועות הגדולות לצדק חברתי וזכויות הפועלים ברחבי תבל במאה התשע עשרה והמאה העשרים היה בולט במיוחד חלקם של יהודים רבים וביניהם אף יהודים דתיים וכן חלוצים שעלו ארצה והקימו מערכת חברתית של תמיכה הדדית; מערכת שתרמה רבות להקמת מדינת ישראל.
הזיקה של היהדות לערכים חברתיים
במציאות הישראלית העכשווית שבה יוצרים לא פעם הנגדה בין היהדות לבין ערכים הומניים וחברתיים, שפעם היה ברור, כי ההנגדה הזאת חוצה לאורך ולרוחב את המחנות פוליטיים, חשוב להזכיר את הזיקה הרבה שיש ליהדות לערכים אלו.
כפי שמוזכר במסכת "בבא מציעה" של התלמוד הבבלי (דף נ"ט,ב) התורה מזכירה לנו 36 פעם שהיינו "גֵּרִים" (בעצם עבדים) בארץ מצרים ודורשת הגנה על זכויות "היתום, האלמנה והגר" שוב ושוב. ומה זה יום השבת האהוב על עם ישראל במשך הדורות (ועל יהודים שומרי מצוות ואלו שאינם מקפידים בהלכה כאחד) אם לא דוגמה מובהקת לכך: כפי שמוזכר בקידוש ליל שבת, זהו יום קדוש "זכר יציאת מצרים" (זאת אומרת שחרור מעבדות). בקידוש של יום השבת – "ששת ימים תעבוד …ויום השבת לה' אלוקיך…לא תעשה כל מלאכה – אתה ובנך ובתך, עבדך, ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך…" (שמות כ'). זאת אומרת, זהו יום שבו מפסיקים כל ניצול של עובדים ומשתחררים – בלי הבדל דת, לאום, גיל ומגדר – לפחות ליום אחד מהחומרנות, השאיפה לשלוט על העולם (במקום ליהנות ממנו), המרוץ לפרנסה והישרדות כלכלית, שלעיתים דורסת חלשים, לטובת העשירים והחזקים.
אני מציע להרחיב את הדיון על כך ולטעון שבכל רחבי הקשת הפוליטית – גם בחלקים של הימין כמו בחלקים מסוימים בשמאל החילוני הישראלי – מתנכרים למרכיבים מרכזיים האלה בערכי היהדות שמקורם בתורה והרחבתם בתלמוד במדרש ובהלכה. העיסוק בצדק סוציאלי וזכויות עובדים הוא רחב ויסודי במקורותינו. ולכך חשיבות רבה במציאות החומרנית והדורסנית של הכלכלה הקפיטליסטית הישראלית של ימינו.
וכמובן מאבקם של נביאי ישראל מאברהם אבינו למשה רבנו והלאה, אל הנביאים האחרונים כמו ישעיהו, ירמיהו, מיכה ועמוס נגד שחיתות שלטונית, נגד שוחד, נגד צביעותם של כוהנים ומלכים הוא ידוע לכל ומוזכר במגילת העצמאות של המדינה הזאת.
"פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע… וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים…הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת…" (ישעיהו נ"ז) אנו קוראים בבתי כנסת בכל יום כיפור, משפט וצדק אנו דורשים בחברה שלנו (ובחברות אחרות בעולם) לאורך הדורות. אלה ערכי יסוד של תורת ישראל וצריכים להיות בשורש ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית – מדינה עם חמלה ונשמה יהודית – כפי שחזו מקימי המדינה בראשיתה.
הרב יחיאל גריינימן, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם,(בהשראת הוראתו וספריו ודוגמתו האישית של הרב אברהם יהושע השל, זצ"ל)
קיראו עוד:
- השמאל זוכר היטב מה זה אומר להיות יהודי, יריב מוהר, 15.11.17
