בתמונה: הישוב הפלסטיני סוסיא, שמאויים בגירוש ומחיקה
כיום, הישובים הפלסטינים, חאן אל אחמר, סוסיא ואחרים נמצאים תחת איום של מחיקה וגירוש. בדבר תורה לפרשת "בראשית", הרב ד"ר שעיה רוטברג, שואל כיצד יידע האדם כי נוצר בצלם האלוהים. הוא מלמד אותנו, כי היעדר זהות אנושית, הוא ראש הנחש, הוא החוטף והרוצח והמחריב.
בפרשת "בראשית" אנחנו נוגעים בשורשי הדברים, במהות הָרֵאשִׁיתִית. נגיעה זו הולמת את הזמן שלאחר הימים הנוראים בהם אנחנו מבקשים לצאת בכוחות חדשים אל החיים, לאחר חשבון נפש והיטהרות. ובראשית דרכנו אנחנו פוגשים את פרשת "בראשית". אני מרגיש כאילו הפרשה קוראת לנו: "קראו אותי היטב! סוד הספר טמון בהתחלה, בה מגלה הסופר\ת את כוונתה בבריאה! שימו לב!".
בהיענות לקריאה זו, אני רוצה להתמקד במושג בריאת האדם בצלם אלוהים מזוית חדשה, לפחות לי. בהקדמותיו לתורה, מדגיש ר' עובדיה ספורנו שחשיבות האמירה המקראית, שהאדם נברא בצלם, היא בראש ובראשונה לא גילוי עובדה, אלא מסירת מידע לאוזני האדם: מה שחשוב הוא שבני אדם יידעו שהם בצלם אלוהים.
איך בני האדם יידעו שהם נבראו בצלם אלוהים
אני שואל את עצמי: מה צריך לקרות על מנת שבני אדם יידעו שהם נבראו בצלם אלוהים? הדבר הראשון שיהיו יצורים שזהותם אנושית, כלומר, שיתפשו את עצמם כבני אדם, עם כל המשתמע מכך. אם אין מי שמזהים עצמם כ"בני אדם", אז מי יידעו ש"הם" בצלם אלוהים? זה נשמע פשוט, אבל זה בכלל לא. לדוגמה, התשובה לשאלה, "מי חטפו ורצחו את שלושת הנערים האלה?" היא לעולם "אנחנו – בני האדם – אנחנו חטפנו ורצחנו אותם". ואם נשאל "מי החריבו את כל הכפרים האלה?", התשובה תהיה "אנחנו בני האדם החרבנו אותם". אך אם בעומק ליבנו אנחנו מרגישים, שהם, ולא אנחנו, חטפו ורצחו, אז נפרצה הגדר ותוך זמן קצר, הבולדוזרים ייצאו שוב להחריב חיים נוספים. היעדר זהות אנושית הוא ראש הנחש, הוא החוטף והרוצח והמחריב.
הכפר סוסיא, בדרום הר חברון, כאילו הומצא על ידי הכיבוש להבליט את הכפירה הנוראה, אשר בבסיס מכונת הנישול הישראלית בשטחים. אוזנינו היהודיות כבר ערלות לקולות פלסטינים, אז האל הטוב זימן לנו שני מומחים ישראלים מטעם המדינה, פליאה אלבק ב-1982 ומשה מאירי ב-2015 , לאשר את בעלות התושבים על האדמה. וברחמיו הרבים, להציל אותנו מחטא, עוד זימן לנו, שורה של עדים יהודים ישראלים, למהדרין מן המהדרין, שראו את תושבי סוסיא יושבים על אדמתם זה דורות. ואם למרות כל זאת מדינת ישראל צועדת לחורבן הכפר, כפי שמבטיח שר הביטחון, רק סיבה אחת מסבירה זאת: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. נחש הגזענות – שהיא הכפירה בעיקר, שעוקרת את שורשי התורה המכריזה שהאדם נברא בצלם – שוב מרים את ראשו, ומכיש.
נתפלל שסוסיא לא תיחרב. אך מעשי ההרס הם בכל יום. ואנחנו, כמו אחוזי דיבוק, שולחים את ילדינו, את עמוס, בנימין ויותם, לאבטח את בולדוזרים שרומסים את הירק ואת צינורות המים בדרכם למחוץ את הבתים; וכשרעש הגג המתנפץ מערער לילדים את כל עולמם, נחבק אותם קרוב, את מחמוד, ופטמה וג'יהאד; ומבעד לדמעות, נבטיח להם דברים שאין בכוחנו לתת, ונתמלא כאב על השקר, ועל ההרס, וזעם על הרוע המשתולל; ונישבע באלוהים לנקום בדם ובאש, בעצמנו, על כל מה שעוללנו לנו.
וחוזר חלילה עד שיבוא יום, ונפתח את החומש, ונקרא את הפרק הראשון של ספר "בראשית", ונפנים את מה שכתוב שם. וביום ההוא נהיה לבני אדם, ונעשה אגודה אחת לעשות את רצונו של מי שיעביר את ממשלת הזדון מן הארץ, כמו שהתפללנו בימים הנוראים, ונדע כי בצלם אלוהים ברא אותנו – את כולנו – את בני האדם.
מועדים לשמחה ושבת שלום,
שעיה רוטברג
שעיה רוטברג מלמד מחשבת ישראל בישיבה המסורתית (קונסרבטיבית) בירושלים
***
תודה לכבוד הרב על דבריו המאלפים. אכן אין לנו כי אם להשתדל להידמות למידות האל שהוא רחום וחנון וארך אפים ונוצר חסד ואמת וכל כולו אהבה לאדם ולטבע, ואז בהכרח ייקבע יחסינו המכבד לשכנינו אחינו הפלסטינים. אני אישית אתאיסט אבל מכיר בכך שמי שכתב "נעשה אדם וכו'" [ולא פחות ממנו מי ששמרו על הטקסט ועמדו על חשיבותו הרבה] היה לא רק גאון בניסוח עיקר העיקרים אלא הומניסט ענק ואולי חד פעמי וכי דבריו בחומש הם הדרכה מעשית ותיאורטית כאחד לחיים ראויים, ולכן שאלת ה"יש או אין" היא שאלה בתאולוגיה למומחים וממש לא אמורה להשפיע על התנהגותנו ביומיום.
כל מי שעוסק באפולוגטיקה ("הסברה" , "הדרכה" וכיו"ב) בעולם הדתי-אורתודוקסי, במסדרונות השלטון ובתחום החינוך הממלכתי-דתי מרבה לציין את כל הפסוקים והאמירות של חז"ל הקובעים שהאדם נברא בצלם אלוהים–אך אף אחד מהם אינו פועל כדי להשריש במערכת החינוך את התודעה שלפני שאנחנו יהודים או ישראלים אנחנו בני אדם. "הגילוי המהפכני" הזאת עדיין ממתין לחשיפה ציבורית.