רבנים למען זכויות האדם: על המדינה מוטלת החובה לדאוג שלהפחתת מיסים לא תפגע בזכויות החברתיות ובוודאי לא במתווים החברתיים עליהם התחייבה, ובפרט מול הנכים.
ימים ספורים לאחר שהיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, הודיע כי לממשלה אין אפשרות להתחייב לגבי כספים עתידיים שהובטחו לנכים – וזאת למרות שיא בהכנסת המדינה ממיסים – תומך פרופ' שמחון בתוכנית להפחתת מיסים (בעיקר למקבלי ההכנסות הגבוהות) שצפויה להיות מקודמת על ידי הממשלה. לאור נטייה זו יש להדגיש כי לא ייתכן להפקיר את הנכים, את החיים בעוני ואת שאר הקבוצות המוחלשות בעת שגשוג. כל שינוי במדיניות המיסים צריך לשקלל את הכנסות המדינה ממיסים ובפרט את יכולותיה לעמוד ביעדים חברתיים ובהבטחות חברתיות, וכך לאפשר לה לממש את הזכויות החברתיות של אזרחי ישראל.
ראוי שמדינת ישראל תזכור את הַצִּוּוּיִים החברתיים לדאוג לגר, לעני ולאלמנה: דברים טו ז'- ח': "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן. כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ."
הראציונל של תמריצים למשק באמצעות הפחתת מיסים צריך להיבחן גם לפי תרומתו ליכולת לספק זכויות חברתיות לאוכלוסיות מוחלשות, ולא רק לפי תרומתו לצמיחה הכוללת בלבד. בעולם רווחים מודלים כלכליים-חברתיים מעשיים המציעים צמיחה לצד שמירה על זכויות החברתיות, באמצעות מדיניות המשקללת גם יעדים חברתיים. זה אפשרי אם רוצים.
