לבקשת תושבי חאן אל אחמר, שהוגשה באמצעות עו"ד שלמה לקר, הדיון מחר בבג"צ נדחה. נעדכן באשר לתאריך חדש לדיון כאשר ייקבע. העתירה אמורה לקבוע את עתידו של הכפר הבדואי-פלסטיני חאן אל אחמר הסמוך להתנחלות כפר אדומים, ועל הדרישה לביצוע צו הריסה נגד בית הספר היחיד בכפר – מבנה העשוי צמיגים ובוץ, אשר נבנה לפי תכנית אדריכלית של העמותה האיטלקית "Vento di Terra", ובסיוע מתנדבי רבנים למען זכויות האדם. 
חאן אל אחמר הוקם בטרם החלה ישראל לשלוט בגדה, ותושביו הם בדואים משבט הג'הלין, תושבי הנגב לשעבר שלאחר הקמת ישראל ברחו או גורשו לשטח הגדה, אזור מישור אדומים, שם קבעו את ביתם, אך מעולם לא זכו להכרה כיישוב בשל אורח החיים המסורתי שלהם. מול הכפר הבדואי הזה, מהעניים והדלים בכפריי הגדה, שמתקיים ללא חשמל ומים, ניצב כפר אדומים, שמאכלס את האליטה של ישראל – השר אורי אריאל, ואישים מהממסד כמו אריה אלדד וסליי מרידור גרים בו. מצד אחד יישוב בעל כוח כלכלי, פוליטי וצבאי; מצד שני יישוב עני שמפריע לשכנים המבוססים עד שהם עותרים נגדו לבג"צ.
הדיון בבג"צ יעסוק בשתי עתירות שאוחדו: עתירת תושבי הקהילה, באמצעות עו"ד שלמה לקר, בדרישה להימנע מהרס בית הספר; ועתירת ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת לבג"צ, בשיתוף עם עמותת רגבים, בדרישה שהמדינה תממש את צווי ההריסה שהוצאו ל-257 מבנים של פלסטינים בסביבת ההתנחלויות, לרבות בית הספר ובתים בקהילות סמוכות. ב-13.9.17, לקראת הדיון, הגיעו נציגי המנהל האזרחי לקהילה והודיעו לתושבים כי הם יועברו לאתר סמוך המכונה "אל-ג'בל מערב" הסמוך למזבלת אבו דיס. בפברואר 2017 חילק המנהל האזרחי 46 צווי הפסקת עבודה (המקדימים צווי הריסה) המתייחסים לכלל המבנים בקהילה, בהם בית הספר של הקהילה. בעקבות חלוקת צווים אלה, הגישו התושבים עתירה נוספת לבג"ץ. בית המשפט הוציא צווים ארעיים האוסרים על המדינה להרוס את הבתים, עד לדיון בעתירה.
ארגון רבנים למען זכויות האדם היה מעורב בפרויקט בניית בית הספר מתחילתו, פעילים בסיוע כלכלי וחינוכי לשבט הג'הלין ולילדיו בכפר, ומלווים גם היום את המאבק נגד הריסת בית הספר. אנו מאמינים שלכל הילדים יש זכות שווה לחינוך, כפי שמצויין בהכרזת העצמאות ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שישראל חתומה עליה. גם לפי תורתנו, שמורה עלינו לנהוג בגר בשיוויון, הריסת בית הספר תיהיה חילול שם שמיים. קיום בית הספר הוא חיוני לחינוכם הרציף של הילדים הבדואים – וביתר שאת הילדות הבדואיות – החיים באזור, שאינו מתאפשר במסגרת בתי הספר הפלסטינים האזוריים. בנוסף, מהווה בית הספר מודל לטיפוח מקומי-בדואי של מוסד חינוכי שצמח במעורבותם הפעילה. לבו של כל שוחר חינוך יוצא אל המפעל הצנוע והיפה הזה.
למידע נוסף:
