הכרת הטוב היא ערך יהודי בסיסי, ועדיין לא משהו שקל לנו לקבל מאחרים, ובמיוחד מהפונים למרכז הזכויות של רבנים למען זכויות האדם בחדרה. כשבאים א/נשים ומבקשים להודות על העזרה שקיבלו להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית, במיוחד אלו שגם מביאים משהו – אנחנו מרגישות אי נעימות. מה פתאום, שאדם שכל כך קשה לו, יוציא מכספו עלינו? הרי עשינו את עבודתנו, ושכרנו הוא בהצלחה שהייתה כאן. הרב עדית לב מספרת איך היא למדה לקבל הכרת תודה.
בתחילת הדרך הייתי אומרת את זה בקול רם, “לא היית צריך/ה". ואז חשבתי על זה, וגם למדתי מקורות, וחשבתי על התפילות הרבות שמביאות אותנו לעצור ולהסתכל ולהודות על מה שיש. והבנתי שזה חשוב לא/נשים שרוצים להודות לנו, ואנחנו צריכות ללמוד לקבל את המחוות הללו ולהודות גם עליהן.
ביום רביעי [6.9] נפגשתי עם אישה, שאנו מסייעים לה כבר מספר שנים. היו לה הצלחות מרשימות בשנים הללו, בעזרתנו – אבל בעיקר בזכותה. כיום היא עובדת ומקבלת בנוסף קצבת השלמת הכנסה. כשהתחלנו לסייע לה היא הייתה זכאית לקצבת השלמת הכנסה אך לא קיבלה אותה.
בתחילת הפגישה היא אמרה שהיא רוצה להגיד תודה, על הליווי, על ההקשבה, על כך שאפשרנו לה למצות את המגיע לה. ונתנה לי תרומה של 250 ש"ח, לעמותה.
התרגשתי נורא. אני יודעת שעבורה זהו סכום גדול, שהיא חסכה אותו לאט לאט. שאלתי פעמיים אם היא בטוחה. היא הייתה בטוחה. אז אמרתי תודה. היא הוסיפה ואמרה שבטח זה לא ממש חשוב לתקציב שלנו. עניתי שכל תרומה – קטנה או גדולה היא משמעותית לפעילות שלנו.
רגעים של ברכה.
הרב עדית לב,
מנהלת תחום צדק חברתי ברבנים למען זכויות האדם
בדקות הקרובות נצייץ מתוך דברי הרב עדית לב, שמספרת איך למדה לקבל הכרת הטוב, ואמירת תודה, במרכז מיצוי הזכויות בחדרה ? https://t.co/5v0GLOx2oG pic.twitter.com/i90bP1PEa9
— שומרי משפט (@RHRIS) September 7, 2017
***
