בדבר תורה לפרשת "כִּי תָבוֹא", הרב יחיאל גריינימן מרחיב על אותו הטקס שבו שהעם היה עומד מול הר עיבל והר גריזים והכריז על מחוייבותו לברית ולתורה; וקילל את מי שלא עשה זאת ובמיוחד את מי שהעמיד פנים, כאילו הוא מחוייב, אך בסתר ליבו פעל באופן בלתי מוסרי. גם בימינו השחיתות הינה בעיה קשה שנמצאת עמנו. זאת הסיבה שעלינו להוסיף את קולנו לאמירת "ארור!" על המעשים הנעשים בחברה הישראלית, כנגד המוחלשים, הפליטים ובמיוחד כנגד העם האחר הנשלט על ידינו.
"ברכה וקללה" הוא זוג מונחים מוכר בתורתנו, ושוב בפרשת השבוע 'כי תבוא" הוא מופיע. העם חייב לבחור בין טוב ורע, בין מחוייבות לברית לבין נְטִישַׁת העבודה הזרה והשחיתות המוסרית, בין נאמנות לתורה לבין בגידה בה. עומדים מול הר עיבל והר גריזים ומכריזים על מחוייבותם לברית, לתורה, ומקללים ("ארור…ארור…ארור..,) מי שלא עושה זאת, ובמיוחד מי שמעמיד פנים כאילו מחוייב, אך בסתר פועל באופן בלתי מוסרי.
סליחות כמנהג פולין, בוהמיה, מורביה, דנמרק, הונגריה ואנגליה נדפס בהנובר, ת"ר
מוסר וצדק חברתי
אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש אלול, תקופת הסליחות כהכנה לימים הנוראיים. זוהי תקופה של חשבון נפש בתחום האישי ובתחום הקהילתי והציבורי כאחד. הקריאה בתורה, השבוע ובשבוע הבא, מכילה טקסטים המתאימים ביותר לתקופה העכשווית, כחלק ממעגל החגים והמועדים.
בפרשתנו מופיעים 12 פסוקים הפותחים במילה "ארור" (אחת כנגד כל אחד מן השבטים,) בין היתר נמצאים הפסוקים הבאים העוסקים בצדק חברתי:
"אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן"
"אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ"
"אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן"
"אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן"
"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן" (דברים כ"ז, ט"ו עד כ"ה)
רוב הפוסקים עומדים על מאפיין חברתי בולט, במרכיבי רשימת הדברים הללו הנפתחים במילה "ארור", (ושהעם עונה עליהם "אמן"). והכוונה היא לדברים שנעשים למוחלשים בחברה, בהקשרים של "אין מענה," פשעים שאין יודעים עליהם בחברה הכללית ואין קול לקורבנותיהם. זאת אומרת, דברים רעים הנעשים, או יכולים להיעשות "בסתר", – מילה שמופיעה פעמיים בתחילה ובסוף הרשימה.
הפרשן "חזקוני" (ר' חזקיה בן מנוח, בן המאה ה-13) למשל אומר:
"ושם בסתר": כל הארורים הכתובין כאן כולן על עבירות שרגילות להיות בסתר…"גר יתום ואלמנה": אין להם כח ועזר לפרסם הדבר ולערער על הדיין…לוקח שוחד דבר סתר הוא…וכן נאמר להם "בסתר" שעל עבירות שבגלוי לא באו לקלל, שאם יעשו בגלוי בית דין יענישוהו".
הַסְפוֹרְנוֹ (מפרש מקרא, חוקר ורופא; נולד בעיר סיסינא בערך שנת 1475, ומת בבולוניא בשנת 1550.) מציע פירוש קצת שונה (ועדיין אקטואלי!) באומרו:
"עיקר הכוונה באלו הארורים היה לקלל את העוברים על אלה, כדי שהם לבדם יישאו עונם, ולא יהיו שאר העם ערבים להם, וזה כי החוטאים האלה היו על הרוב ראשי העם, שלא היה להדיוטות (האנשים הפשוטים) למחות בידם, כמו שאמר יחזקאל באמרו "הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעוֹ הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם …" (יחזקאל כ"ב, ו-ז).
איך להיאבק בצביעות וצדקנות
הערה של הרב שמשון רפאל הירש, על אופי המעשים ברשימת הארורים הזאת ועל אלו שמבצעים את השחיתות, מתארת יפה בעיני את המציאות שנגדה יש לנו להיאבק. זאת מציאות של צביעות וצדקנות – שתי תכונות המאפיינות, לצערנו הרב, את הרבה מהאנשים באליטה הַשִּׁלְטוֹנִית הישראלית כיום (הן בפוליטיקה והן בכלכלה). וכל הקוראים בעיתון או עוקב אחר התקשורת האלקטרונית יודעים זאת, לְבָשְׁתֵּנוּ כעם.
הרב שמשון רפאל הירש אומר:
"נמצא שנאמר כאן "ארור" על כל אלה שהם מושחתים מבחינה מוסרית וחברתית, אך שומרים כלפי חוץ על מראית עין של חוקיות…על פי ההקשר, זה הוא אפוא הרעיון של הארורים האלה…הוא מתחזה כלפי חוץ כמי שדבק בה' (ולחילופין ב"ערכי הציונות" ו/או ה"דמוקרטיה" – תוספת י.ג.), אך בחשאי הוא כופר במציאותו ובהנהגתו הבלעדית של ה'. (ו/או בערכים האחרים, שהוא כאילו דוגל בהם – תוספת י. ג.)… כלפי חוץ הוא נוהג כבוד באביו ואמו, אך בסתר לבו הוא מתנשא עליהם בזלזול… באזני חכמים… הוא מדבר בהתלהבות על עזרה לזולת, אך הוא ממיט שואה על עוורים וקצרי ראייה, הוא מכניע את עצמו בפני גדולים וחזקים, אך הוא נמנע מלקיים את חובתו האנושית כלפי חלשים וחסרי ישע".
השחיתות הינה בעיה קשה שעדיין נמצאת עמנו בציבוריות הישראלית. אך אין לנו להשלים עם הרעיון של הַסְפוֹרְנוֹ, שאפשר לתת ציבור להתנער מאחריותו להתנהגות של מנהיגיו. אדרבא, עלינו להוסיף את קולנו לאמירת "ארור!" על מעשיהם הנעשים בחברה הישראלית, כנגד החלשים, הפליטים ובמיוחד כנגד העם האחר הנשלט על ידינו. מעבר לכך, אנחנו חייבים לפעול בעקשנות ובהתמדה לגילוי הפשעים, מניעתם, לפטר ולהעניש את אלו העוסקים בדבר. יש לתמוך במערכת משפט חזקה ובניקיון הכפיים של כוחות המשטרה. יש צורך במחוייבות לאמת בעשיית צדק, ככל שזה אפשרי ולהיאבק נגד השחיתות הזאת בחיי היום יום. לצערנו הרב, השחתת המידות התפשטה מאד במערכת הפוליטית והכלכלית בישראל, וכאשר נמנע ממערכת המשפט לעשות צדק, עלינו להרים את קולנו ולדרוש זאת.
הרב יחיאל גריינימן
מאחל לכולנו שבת שלום, ותהליך אמיתי של חשבון נפש!
הרב יחיאל גריינמן
