פרשת השבוע "וָאֶתְחַנַּן": וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב ›

למרות איומי קיצוניים, פאוזי מג'אלוד הצליח לקצור את יבוליו, זאת בשל התיאום שלנו. מעל לאדמותיו יושב המאחז הלא חוקי של "אש קודש".

בדבר תורה לפרשת השבוע "וָאֶתְחַנַּן" (5777) הרב יונתן מט מלמד אותנו על הפסוק "ועשית הישר והטוב" שהפך לעיקרון משפטי במסורת היהודית. אך כיצד הדברים קשורים לטובת היהודים והפלסטינים בשאלה המדינית? וכיצד "דין בן המיצר" יכול לסייע לנו לקרב עתיד טוב יותר באיזור. 

הגענו שוב לאחת מפרשות השבוע החשובות בתורה, פרשת "ואתחנן". פרשה זאת מרכזית הודות לשמע ישראל ולעשרת הדברות הכלולים בה. אבל השנה נתעמק ב"וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב":

"שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ." (דב' ו:17-18)

המלים ברורות, אבל מה הקשר בין שני הפסוקים? כמה אפשרויות:

• עשיית "הישר והטוב" כלולה אוטומטית בקיום המצוות.

• דרושים מודעות ומאמצים, על מנת שקיום מצוות גם ישיג את "הישר והטוב".

• לפעמים, צריך להשלים את פרטי החוק על פי עקרון "ועשית הישר והטוב".

"ועשית הישר והטוב" כעקרון משפטי

תוך כדי התפתחות המשפט העברי, הפירוש השלישי התקבל כעקרון משפטי:

"הוראה כללית זו של "ועשית הישר והטוב" היתה לכלל הקובע, שלעתים הדין—העדות והחוקים—טעון השלמה על-ידי הוראות, שהצדק החברתי והכלכלי מחייבם…. בתקופת האמוראים היה כלל זה של "ועשית הישר והטוב" לעיקרון במדיניות החקיקה במשפט העברי לשם קביעת דינים בעלי נפקות משפטית מלאה." (מנחם אלון, המשפט העברי ב, עמ 513.)

אחד המקרים עליו החילו חז"ל את העקרון הוא דין בן המיצר (השכן הסמוך). לראובן ולשמעון היו חלקות קרקע סמוכות. ראובן מכר את החלקה שלו ללוי, שאין לו חלקות סמוכות. החוזה נחתם, הכסף שולם, ולוי לקח בעלות של החלקה. בהתוודע שמעון למכירה, יש לו זכות "בן המיצר" לשלם ללוי אותו סכום ולזכות בחלקה:

"משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה (=מסלקים את הלוקח), שנאמר 'ועשית הישר והטוב'." (בבא מציעא קח, א)

דין בן המיצר, בשאלת המדינה הפלסטינית

בהנחה שמדינה פלסטינית צריכה לקום—לטובת היהודים והפלסטינים—רצוי להתחשב לא רק בעקרון הכללי של "ועשית הישר והטוב" אלא גם בדין בן המיצר. קניית קרקע פלסטינית בסתר ע"י יהודים אינה בהכרח סוף הסיפור. לפי עקרונות המשפט העברי, בהימכר קרקע כזאת, יש לשכנים פלסטינים זכויות בן המיצר על הקרקע שנמכר.

ואם מחילים את עקרון בן המיצר גם במישור בלאומי, שומרים על רציפות טריטוריאלית באזורים פלסטינים, ולא מנחיתים ישובים יהודים בתווך.

לקראת סיום, נחזור לסמיכות הפסוקים דב' ו:17-18, ולפירוש שלא התקבל:

• עשיית "הישר והטוב" כלולה אוטומטית בקיום המצוות.

למה פירוש זה לא התקבל? כנראה בגלל שהוא מתנגש עם המושג "תשובה". שלוש פעמים בכל יום חול אנו מתפללים "סלח לנו אבינו כי חטאנו ….".  אנו מקווים ששמירת מצוות תעזור לנו להיות ישרים וטובים.  אבל יהודי צריך לבדוק את כוונותיו ואת מעשיו יום-יום ושעה-שעה, ולתקן את טעיותיו. עשיית מצוות אינה פוטרת אותנו מתהליך תשובה תמידי.

אנו שואפים שקיום מצוות יעזור לנו להגיע לרמה של "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה."

שבת שלום,

הרב יונתן מט

הערה: עמותת רבנים למען זכויות האדם הינה ארגון זכויות האדם ולא מחזיקה בדעה לגבי איזה פתרון עדיף, בשאלה המדינית של פתרון הקונפליקט עם העם פלסטיני.

הרב יונתן מט שייך לקיבוץ מלכיה, בגליל העליון וחבר ברבנים למען זכויות האדם.

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע