הכנסת ציינה אתמול [4.7, י' בתמוז], בין היתר, את יום המאבק בגזענות ביזמת חברות הכנסת עאידה תומא – סלימאן (חד״ש-המשותפת) ומיכל בירן (המחנה הציוני) – יושבות ראש השדולה למאבק בגזענות.
בכנס המרכזי השתתפו חברות וחברי כנסת ונציגים מן החברה האזרחית; ארגוני זכויות אדם ואזרח. החוקר ברהום ג׳ראיסה הציג את ממצאי המחקר שלו בנושא: חקיקה גזענית ואנטי דמוקרטית בכנסת ה-20, במהלכו הבהיר כי לא ניתן להשוות את היקף החקיקה הגזענית והאנטי דמוקרטית לשום קדנציה אחרת וכי מדובר בשיא כל הזמנים.
המחקר סוקר 94 חוקים שאושרו, נמצאים בשלבי חקיקה או שהונחו במהלך הכנסת ה-20. 24 מן החוקים אושרו סופית ו-10 נמצאים בשלבי החקיקה. מתוכם 51 חוקים עוסקים בשטחים הכבושים ובהתנחלויות.
שורה ארוכה זו של הצעות חוק גזעניות ואנטי דמוקרטיות כוללת חוקים שמטרתם לפגוע בזכויות יסוד שבבסיס הדמוקרטיה תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להשתקת ביקורת ציבורית כלפי השלטון; חוקים שנועדו להצר את צעדיהם של פעילים חברתיים ופוליטיים ובייחוד של מיעוטים; חקיקה שתכליתה לפגוע בפעילותם של ארגוני זכויות אדם ואזרח תוך הסתה נגדם ועשיית דה-לגיטימציה לפעילותם; חוקים שמטרתם דיכוי התביעות הפוליטיות וביטויי המחאה של המיעוט הערבי; חוקים שפוגעים בחופש הדיבור, חופש הפעילות הפוליטית וההשתתפות בבחירות; חוקים שפוגעים בחופש הפרט; חוקים שלכאורה נראים כמו תיקון חוק פלילי אך היא חלה אך ורק על אזרחים ערבים וכן חקיקה שרודפת פעילים בינלאומיים בשל העובדה שהשיח הפוליטי שלהם נוגד את מדיניות ממשלת ישראל.
"צונאמי של חקיקה גזענית ואנטי דמוקרטית"
החוקר ברהום ג׳ראיסה: ״אחד ההבדלים הניכרים לאורך השנים היא שבעבר היו חברי כנסת בכירים בשורות הליכוד שהצליחו לא פעם למנוע ולכל הפחות למתן חקיקה גזענית ואנטי דמוקרטית אך אנו רואים שעם השנים הם חוסלו פוליטית במפלגה שלהם. חמור מכך, יש תחרות בין חברי הכנסת על יוזמות חקיקה כאלו – ראו למשל את כמות יזמות החקיקה לחוק הלאום״. בנוסף, התייחס ג׳ראיסה לנתוני ההצבעה של המפלגות וציין כי האופוזיציה אינה מתפקדת כאופוזציה באופן גורף, והביא לדוגמא את ״יש עתיד״ שהתנגדו רק ל26% מחקיקה זו בפועל ונעדרו מ-49% מההצבעות.
ח״כ דב חנין (חד״ש – הרשימה המשותפת): ״אנו עומדים כעת מול צונאמי של חקיקה גזענית ואנטי דמוקרטית, כאשר האסטרטגיה הזאת מגיעה ישירות מראש הממשלה והיא בהכרח מטפטפת מלמעלה ללמטה. על כן, צריכה להיות תנועה ציבורית נרחבת שתתנגד לחקיקה כזאת״.
עוד הוסיף חבר הכנסת דב חנין כי ״0 הוא מספר הפעמים שנשיאות הכנסת השתמשה ביכולתה וחובתה לשלול חוקים בשל גזענות או התנגשות עם ערכים דמוקרטיים״.
עטרת הורוביץ, מקדמת מדיניות ״שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם״: ריבוי החקיקה הגזענית והאנטי דמוקרטית היא חלק מאסטרטגיה שיטתית ומתוחכמת שנועדה, בין היתר, לפעול במספר מישורים שונים להצר את פעילותן של ארגוני זכויות האדם והאזרח. כך, באמצעות החקיקה – פוגעים במעמדם של הארגונים ומסמנים אותם כ״סוכנים זרים״; מתחילים בחקיקה שדורשת מאיתנו לענוד תגים, ממשיכים בחקיקה שפוגעת בתקציבים שלנו ע״י פגיעה בפטור ממס (ס׳ 46) והגבלות על המימון שלנו, חקיקה שמונעת מאיתנו תקנים לשירות לאומי, חקיקה שמבקשת להטיל על עמותות קנס כאשר הן מגישות בקשות חופש מידע ועוד ועוד. זאת ועוד, נחשול החקיקה הזה מאלץ אותנו לעמוד חדשות לבקרים מול הדילמה של איפה להשקיע את מרב מרצינו. כך אנו נאלצים, באמצעות זמן ומשאבים מוגבלים- גם לעמוד מול מתקפות החקיקה הפוגעניות והאנטי דמוקרטיות (ו״לתעדף״ ביניהם) – וגם לקדם מדיניות ולהעלות נושאים לסדר היום.״
טקסט וצילום: עטרת הורוביץ, מקדמת המדיניות של רבנים למען זכויות האדם.
