פרשת "בלק": מה כל כך טוב באוהלי ישראל? ›

בדבר תורה לפרשת "בלק", הרב גיל נתיב מביא מדרש, שממנו אנו לומדים את ערך הפרטיות של המשפחה במסורת שלנו. ביסוד הלימוד הזה ישנו הערך של כבוד האדם. כמובן שעלינו ליישם זאת על פי הכלל הגדול של הלל הזקן שאומר לנו, "מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך". לכן עלינו לכבד את הפרטיות של כולם – כולל המוחלשים בחברה שלנו, אך גם של הזרים בקרבנו ובמיוחד של בני העם האחר שעדיין – אחרי 50 שנים ארוכות! – חיים תחת שלטון צבאי שלנו; שהרי הזכות לפרטיות של שכנינו הפלסטינים, מופרת לעתים קרובות ולפעמים גם בצורה ברוטלית.

"מה כל כך הרשים את בלעם כשעמד על ראש גבעה וצפה על עם ישראל שוכן לשבטיו?" בתמונה: פסיפס שבטי ישראל,  Public domain], via Wikimedia Commons By Ori229 own work

מחמאה מנביא זר

בהיכנסם לבית-כנסת נוהגים יהודים לומר את הפסוק: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" [במדבר כד', ה] המחמאה (קומפלימנט) הנפלאה הזאת הושמעה מפיו של 'גוי', נביא זר ושמו בלעם. בלעם הוא הגיבור הראשי של פרשת השבוע, אם כי הפרשה נקראת על שם בלק, המלך המואבי אשר הזמין אותו לקלל את ישראל. יש לציין את האמביוולנטיות של חז"ל כלפי בלעם: לפעמים נקרא בפיהם 'בלעם הרשע' ומאידך הם מציינים שנבואתו היתה מעולה מכמה בחינות אפילו מנבואת משה… להלן נתמקד במחמאה המפורסמת של בלעם לאוהלים ולמשכנות של עם ישראל.

ע"פ תרגום הפסוק בסידור 'שים שלום' באנגלית (עמ' 3): 'אוהליך'=בתי כנסת, 'משכנותיך' =בתי מדרש. הזיהוי של 'אוהליך' ו'משכנותיך' עם בתי כנסת ובתי מדרש מבוסס על מדרש של ר' יוחנן [סנהדרין קה ע"ב] מגדולי חכמי ישראל במאה השלישית. יתכן שר' יוחנן ראה בחזונו את המערכת המפותחת והרבגונית של בתי כנסת ובתי מדרש שיוקמו בעתיד ע"י קהילות רפורמיות, מסורתיות, אורתודוכסיות וחרדיות… וכשסקר את המגוון של בתי כנסת ובתי מדרש אמר "מה טובו…" אך בימי משה לא היו במחנה ישראל אפילו בית כנסת אחד או בית מדרש אחד – המשכן מילא את תפקידיהם. אנכרוניזם מעולם לא הפריע למדרש, אך עדיין צריך לשאול: מה כל כך הרשים את בלעם כשעמד על ראש גבעה וצפה על עם ישראל שוכן לשבטיו?

היו דרשנים שטענו כי בלעם ראה את האוהלים מסודרים בצורת שתשמור על אינטימיות משפחתית: "ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה" כלומר הפתח של כל אוהל נמצא בניצב לדופן של האוהל הסמוך, כך שאי אפשר יהיה להציץ מאוהל אחד אל תוך אוהל הסמוך, במלים אחרות: יש לשמור על איזון בין פתיחות האוהל לאורחים ושכנים הזקוקים לעזרה או לדברי עידוד, כך שהאוהל המשפחתי יהיה שותף בגיבוש לאומי, לאור העקרון "אל תפרוש מן הציבור" [אבות ב,ד] אך בו-זמנית ישמור כל אוהל משפחתי על פרטיות ואינטימיות, על מנת לחזק את התא הבסיסי בחברה האנושית: המשפחה.

החיים המודרניים מאפשרים פלישה לפרטיות של התא המשפחתי באמצעים טכנולוגיים-אלקטרוניים שלא היו קיימים בעבר. עלינו למצוא את הגבול בין חיזוק האינטימיות המשפחתית מחד, להגנת החלשים, בדרך כלל, האשה או הילדים, מפני אלימות בתוך המשפחה, מאידך, כך שבלעם מודרני יוכל לשוב ולברך: "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!"

הרב גיל נתיב

שבת שלום,

הרב גיל נתיב

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע