שמשת האמבולנס ניזוקה (צילום: דובר צה"ל)
כשהוצאנו לאחרונה סקירה על האפלייה במדיניות הביטחונית בגדה לא שיערנו שהמציאות תספק לנו כל כך הרבה דוגמאות לטענתנו. רק בסוף השבוע האחרון דווחנו על שתי תקריות של תקיפת חיילי צה"ל אוו ונדליזם נגד רכוש צה"ל בידי מתנחלים קיצוניים, שארעו בהתנחלות יצהר. לא שמענו על הרוגים מקרב המתפרעים, על שימוש בירי כדורי גומי או בתחמושת חיה, לא בשימוש באמצעים אחרים לפיזור הפגנות וגם לא הוטל עוצר על כלל ההתנחלות – וטוב שכך. ככל הניתן יש לשאוף לטפל במקרי אלימות באופן מידתי, להביא את התוקפים לדין, להענישם כחוק, ולא לפגוע בבלתי-מעורבים.
הבעייה היא שההתנהלות של כוחות הביטחון בעת שהתוקפים הם מתנחלים רחוקה מאוד מהתנהלותם מול מקרים דומים בהם התוקפים פלסטינים. כלומר התנהלות כוחות הביטחון לא נובעת מחומרת הסיטואציה והסיכון שבה, אלא על בסיס המוצא של התוקפים או הקורבנות – לא ביטחון, אפלייה. האירועים האלימים ביצהר הדגימו זאת שוב, למרבה הצער.
