לתמוך בזכויות אדם מתוך גאווה במורשת היהודית ›

Judaica (clockwise from top): Shabbat candlesticks, handwashing cup, Chumash and Tanakh, Torah pointer, shofar, and etrog box CC: Wikipedia
בתמונה: By Gilabrand at en.wikipedia [CC BY 2.5 ], from Wikimedia Commons

[להצטרפות לחותמים על תמיכה בגילוי הדעת, אנא שלחו את שמכם/ן]

ביום העצמאות (התשע"א) פתחנו במה יהודית לתמיכה בזכויות אדם, גם השנה (התשע"ז) אנו שוב חוזרים לאותה במה ומבקשים לקרוא מחדש את הערכים שלנו בדיאלוג עם המורשת היהודית.

לעם ישראל מסורת מפוארת המבוססת על התורה, חזונם של נביאי ישראל והוגיה לדורותיהם. במוקד המסורת היהודית עומד רעיון השוויון בין כל בני האדם באשר הם, שנבראו כולם בצלם אלהים. אנו פועלים למימושן של זכויות האדם לאור החזון היהודי; מתוך גאווה יהודית וחיבור למסורת, ולא מתוך הלקאה עצמית ובושה במדינתנו.

מדיניות הרווחה של מדינת ישראל נמצאת כיום בסכנה ובמקרים רבים זכויות האדם לא מכובדות. האתגרים הביטחוניים איתם אנו מתמודדים כואבים, קשים וממשיים, אך הם משמשים לא פעם צידוק להכשרת הקרקע למדיניות שבינה לבין ביטחון אזרחי אין כל קשר. למרות זאת, דרכה של התורה ודברי הנביאים, נשארים תדיר נדבך בלתי נפרד מזהותנו וממורשתנו; נדבך אליו אנו יכולים להתחבר, ולהתחזק בו.

העיסוק בזכויות האדם בישראל מצריך שיח יהודי מעמיק. קיים קשר הדוק בין סוגיית זכויות האדם לבין המקורות היהודיים. ניתן למצוא בם אין ספור מובאות המצביעות על הצורך לזכור את יציאת מצרים כגורם מעצב של ראייה חברתית: למשל בספר ויקרא, י"ט: וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:  כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". בתלמוד הבבלי (מסכת בבא מציעא נ"ט:ע"ב), מצויין כי זיכרון היותנו גרים במצרים, בהקשר של הגנה על חלשים בחברה (הגר, היתום והאלמנה), מופיע בתורה 36 פעמים–  יותר מכל מצווה אחרת. מכאן שזו סוגיה מרכזית ביותר בתורת משה.

אנו פועלים לקידום זכויות האדם מתוקף הציווי האלהי ומתוך חוויית חיינו כעם נרדף במשך אלפיים שנות גֵרות בקרב העמים. שמשון בן רפאל, הרש"ר הירש בן המאה ה-19, כותב בפירוש לשמות כ"ב;כ': "…וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים… [פסוק זה] מציין את הכלל הגדול, שהתורה חוזרת עליו בכמה מקומות: כבוד האדם וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחוסו ובמולדתו וברכושו… על כן הישמרו לכם זה לשון אזהרה פן תעמידו את זכויות האדם במדינתכם על יסוד אחר מאשר האנושיות הטהורה… כל קיפוח של זכויות האדם יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם – הוא שורש כל תועבת מצרים".

אנו מאמינים גם שהציונות כיום חייבת לממש את חזון הוגיה, ביניהם דוד בן גוריון: "במדינה היהודית אנו נהיה אחראים לא ליהודים בלבד…אלא לכל תושבי המדינה במידה שווה…" (מתוך: פעמי מדינה תשנ"ד עמ' 438) ומנחם בגין: "…ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון… בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית. (מתוך: שידורו של קום מדינת ישראל ב"קול ציון הלוחמת" ד' באייר תש"ח). ובמסמך המכונן של מדינת ישראל, הכרזת העצמאות, התחייבנו לקיים: "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

גאוותנו במורשת היהודית, אין בה כדי להכשיר את מדיניותם הנוכחית של מנהיגינו. אנו מבקשים להתמקד בשיח זכויות האדם מן ההיבט היהודי, המחבר בין המסורת ההומניסטית שלנו לבין התיקון אליו עלינו לשאוף במדינת ישראל של ימינו. סביב יום העצמאות התשע"א, אנו קוראים לעם ישראל כולו להתחבר למורשת היהודית הדוגלת בזכויות האדם.

הציבור הרחב מוזמן להצטרף לתמיכה בקול זה – שלחו שמכם ואישור למייל: dover@rhr.israel.net

חותמים/ות:

  • דויד גרוסמן
  • ד"ר גדי טאוב
  • שולמית אלוני
  • אל"מ במיל' שאול אריאלי
  • אלוף וראש אמ"ן במיל' שלמה גזית
  • דורון צברי
  • רוני סומק, משורר
  • הרב אריק אשרמן
  • פרופ' נעמי חזן
  • רבקה שוחט, מעלה אדומים
  • סא"ל במיל', הרב ארל'ה פוקס
  • הרב מיכאל ריבקין
  • רפרם חדד, אמן
  • אלמוג בהר, סופר
  • פרופ' יוסף אגסי
  • דרור רשף
  • מוטי אשכנזי, מוביל מאבק המחאה לאחר מלחמת יוה"כ
  • רוני גלבפיש, סופרת
  • ד"ר עינת אופק
  • הרב משה יהודאי
  • הרב ד"ר אביעד סטולמן
  • אריק גלסנר, סופר ומבקר ספרות
  • נפתלי רז, מייסד מדרשת אדם
  • תומר פרסיקו, חוקר דתות
  • איציק רנרט, מאייר וקומיקסאי
  • עו"ד יפעת סולל, פעילה חברתית ופוליטית
  • איתן קלינסקי, משורר
  • עמרי די-נור, ירושלים
  • דוד ארליך, סופר, מייסד קפה "תמול שלשום"
  • דב קולר, כרמיאל
  • ד"ר יוסי אמיתי, אוניברסיטת בן-גוריון
  • איימי קליין, ירושלים
  • אלי משולם, עו"ד
  • יעל בן ברוך
  • הרב נעמי מעודד, קבוץ עין המפרץ
  • בני גפן
  • הרב גיל נתיב
  • ברברה צור
  • אסתר הכט, ירושלים
  • נתן מיליקובסקי
  • לילך צ'לנוב – ירושלים
  • ד"ר אלישבע רגבי, החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית
  • הרבה דר' דליה מרקס
  • הרב אהוד בנדל
  • הרב ברי לף
  • הרב אניטה סטיינר
  • הרבה גליה סדן
  • ורדה גנוסר, משוררת ואוצרת אמנות
  • ד'ר ראובן שפירא, המכללה האקדמית הגליל המערבי
  • הרב גיל נתיב
  • הרב נאווה חפץ
  • הרבה עדית לב
  • הרב אורי רגב
  • הרב צבי ויינברג
  • ד"ר דוד וד"ר נורית אדלר, ירושלים
  • הרב מיכאל שוורץ
  • הרב מעיין טורנר
  • הרב יחיאל גרינימן
  • יריב מוהר
  • Avraham Yitzhak (Arthur) Green, Boston
  • Jack J. and Rhoda Cohen
  • הרב לורה ג'אנר-קלוזנר
  • סטייסי יהושע
  • דרורי יהושע
  • אילנה ברין, ירושלים
  • ערן ברין, ירושלים
  • רפפורטה לאנדרו
  • חיימי שניידר
  • אילה לוי, גן יבנה
  • יהודית קורדה רקנטי
  • איתן גור אריה
  • ד"ר אלי לוין
  • שיר נקש
  • דבורה זילברשטיין
  • אברהם גל
  • ורד נבון
  • שמוליק מרזל, פ"ת
  • תומר רזניק
  • ליאור סוכוי, ירושלים
  • יונית קריסטל
  • בלהה גולן
  • שרון בנרף, אמנית
  • סילביה ברקוביץ גסנבאוור
  • יונתן פלד, קיבוץ מעברות
  • הרב סיגל אשר
  • הילה סגל
  • יהושע רוזין
  • דורית בן-טוב, מושב משמרת
  • ד"ר תמר אחירון
  • אברהם רינת
  • נעמי רינת
  • חוני רינת

* על המכתב חתמו עוד עשרות רבנים חברי הארגון.

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.